שובר גלים של לרנקה — החלטת מחלקת הסביבה לחסום את פרויקט שובר הגלים המוצע בלרנקה משקפת דאגות חמורות לגבי נזקים בלתי הפיכים למערכות האקולוגיות המקומיות.
שובר גלים בלרנקה: דאגות לגבי פתרונות לסחיפה החופית
ב-14 בינואר 2025, מחלקת הסביבה של קפריסין מסרה חוות דעת שלילית בנוגע לתוכניות לבניית שוברי גלים ולכתלים מאונכים לאורך החוף מראס קיטי ועד לאזור מסביב לנמל התעופה בלרנקה. החלטה זו מציינת נקודה קריטית במאמצים להתמודד עם סחיפה חופית חמורה באיזור.
ההמלצה מדגישה את החשיבות במציאת פתרונות חלופיים התואמים לעקרונות פתרונות מבוססי טבע. חיוני כי חלופות אלו ימנעו כל השפעה ישירה או עקיפה על מיני חיים ובתי גידול משמעותיים, תוך הבטחת שימור המגוון הביולוגי בזמן שעדיין מתמודדים עם האתגרים של שינויי האקלים.
ממצאי מחקר השפעת הסביבה האסטרטגי
מחלקת העבודות הציבוריות הגישה בעבר מחקר השפעת סביבה אסטרטגי שמטרתו הייתה להגן על רצועת חוף באורך 6.5 קילומטרים מפני סחיפה. עם זאת, מחלקת הסביבה, בראשות סגנית המנהלת אלנה סטיליאנופולו, קבעה כי תוכנית שובר הגלים המוצעת תגרום ל"השפעות משמעותיות, ישירות ובלתי הפיכות" על הסביבה.
דוח ההערכה האקולוגית המיוחדת חשף כי האזור מכיל 10% מכלל בתי הגידול של דיונות החול ברשת Natura 2000 בקפריסין. אובדן בתי גידול אלו עלול לסכן את קפריסין בהפרת חובותיה כלפי האיחוד האירופי.
סיכוני הסביבה שהודגשו על ידי מומחים
לפי המחקר, בניית שוברי גלים תוביל להריסה של מערכות אקולוגיות ימיות קריטיות. בפרט, זה יהרוס 1,603 מטרים רבועים של שדות פוזידוניה אושניקה, החשובים להגנה על החוף מפני סחיפה, בנוסף לפגיעה ב-22,486 מטרים רבועים של קרקעות חוליות ו-11,661 מטרים רבועים של שוניות. אזורים אלה משמשים שדות האכלה חיוניים למיני צבים בסכנת הכחדה, כולל Caretta caretta ו-Chelonia mydas, החיות באזור במהלך כל השנה.
מומחית להנדסת חופים קסניה לויזידו הצביעה על כך שסחיפה החופים החמורה הנצפית כיום היא חלקית תוצאה של שובר הגלים הקיים בפרווליה, שנבנה בשנת 1980. היא הזהירה כי הוספת מבנים קשיחים חדשים במרחק של 240 מטרים בלבד מהחוף לא רק שלא תפתור את בעיית הסחיפה, אלא עלולה להחמיר אותה, ליצור חוסר יציבות חדשה ולהגביר את הסחיפה באזורים הצפוניים של החוף.
לויזידו אמרה, "החול באזור עובר מחזור טבעי: נישא בחורף וחוזר בקיץ. עבודות מלאכותיות יפגעו באיזון הזה," והדגישה את הצורך בגישה בת-קיימא יותר לניהול החופים.
המלצות להגנה בת-קיימא על חופים
הדוח הגיע למסקנה כי פרויקט שובר הגלים המוצע לא ניתן להיחשב כקביל סביבתית עקב השפעותיו הצפויות על מערכות האקולוגיות הימיות, בפרט שדות הפוזידוניה. ההערכה המומחית העלתה גם חששות משמעותיים בנוגע לשימוש בחול מכרייה למילוי מלאכותי, בהתחשב ברגישות הסביבות הימיות באזור.
כחלופה, הדוח מציע יישום אמצעי הגנה חופיים רכים יותר, הכוללים:
- הרחבת חיזוק החופים הקיים
- בניית מדרגות כניסה לים
- תכנון מזחונים על עמודים
- יצירת מערכות קצרות ודחוסות של כתלים תחתיים
- שיקום שובר הגלים המקביל הקיים
אזור המחקר וחשיבותו
אזור המחקר מכסה שלושה תת-אזורים: הראשון מתפרש מראס קיטי ועד לקצה המערבי של חיזוק החופים הטבעי בסלעים בקהילת פרווליה; השני משתרע מאותה נקודה ועד למתחם יאלוס וילג' (Cybarco); והשלישי מכסה את האזור מהמתחם ועד לגבול המזרחי של אזור המחקר בנמל התעופה בלרנקה.
החלטת מחלקת הסביבה זו לא רק מדגישה את החשיבות של שימור אקולוגי אלא גם מאתגרת את השיטות המסורתיות להגנת החופים, שיכולות לגרום נזק רב יותר מטוב. הקריאה לפתרונות חלופיים מסמנת שינוי משמעותי לכיוון שילוב קיימות סביבתית בתכנון תשתיות.
