קפריסין מתמודדת עם משבר חמור בניהול מים ככל שסכרים מתקרבים לנקודת קריסה, ודוח עדכני חושף כי נושאים רבים מאוטיט 2016 נותרו ללא פתרון. משרד ביקורת חשף ביום שני ממצאים שמדגישים עיכובים משמעותיים וחוסר יעילות בניהול משאבי המים של האי, ומעוררים חששות בנוגע לקיימות לאור הלחץ המתגבר משינויי אקלים ומחסור במים.
בעיות ממושכות בניהול המים נמשכות
לפי ביקורת המשך של מחלקת פיתוח המים, הרשויות הממשלתיות איחרו לנקוט בצעדים הנדרשים על אף תנאי הבצורת המתמשכת. מבקר המדינה אנדריאס פאפקונסטנטינוב אמר, "תקופת הבצורת הממושכת ש_country_ חווה מאפשרת את ההכנה הטובה ביותר ולקיחת צעדים, לדוגמה תחזוקת סכרי מים." הצהרה זו משקפת את הדחיפות במצב בו קפריסין מתמודדת עם משאבי המים שלה.
עיכובים בפרויקטים ופיקוח פיננסי
הדוח מציין שמתוך 60 הפרויקטים המתוארים בתוכנית פיתוח המים ל-15 שנה (2016-2030), רק 14 הושלמו. למרות הוצאה ניכרת של 767 מיליון אירו מתקציב המדינה, קיים פיקוח לקוי על ניצול הכספים, המשאיר ספק אם יש צורך במימון נוסף. העיכובים גם הביאו להגשה מאוחרת של תוכנית ניהול אגן הנחל ותוכנית ניהול סיכוני שטפות לנציבות האירופית, מה שהוביל להנפקת חוות דעת מנומקת בנוגע להפרות חקיקה אירופית.
הגברת הדאגות לבטיחות הסכרים
בקפריסין פועלים 104 סכרים גדולים, כאשר 56 מהם רשומים בוועדה הבינלאומית לסכרים גדולים (ICOLD). רבים מהסכרים אלה מזדקנים וחסרים תוכניות תחזוקה מקיפות ותעודות בטיחות. העדר ביקורות עצמאיות, יחד עם העובדה שלא הונפקו תעודות סופיות לסכרים פרטיים, מעלה חשש לבטיחותם. רוב הסכרים עברו את תוחלת החיים המתוכננת ללא עמידה בחקיקת בטיחות מאגרים נדרשת, ומדגישים את הצורך בטיפול מיידי.
זיהוי פערי תחזוקה קריטיים
הביקורת מדגישה מספר פערים קריטיים, כולל היעדר מדריכי הפעלה ותחזוקה לכל הסכרים, תחזוקה מונעת לא מספקת, וכשל בביצוע בדיקות בזמן על ידי מהנדסים עצמאיים. היעדר מפות שטפונות למקרי כשל סכרים, בפרט ליד סכרים באזורים מיושבים כמו סכר קוריס, מציב סיכונים נוספים. תקרית לאחרונה בסכר מברוקולימבוס בינואר 2025, שגורמה לכשל בצינור, הדגישה את הצורך בשיפור נגישות ופרקטיקות תחזוקה.
חששות סביבתיים הקשורים להתפלת מים
בעוד שמתקני ההתפלה עזרו לענות על צורכי המים של קפריסין, הדוח מעלה חששות משמעותיים לגבי השפעתם הסביבתית והנטל הכלכלי שהוטל על הצרכנים. הפליטה של מי המלח—תוצר לוואי של התפלה—לים פגעה בצמחיית הים באזורי מודיעין לרנקה ודקליה. בזמן הביקורת, רק שני מתקני התפלה זכו באישורי פליטת שפכים.
השפעות קורוזיביות על התשתיות
המים ממתקני ההתפלה הללו בעלי תכונות קורוזיביות הגורמות נזק לצנרת ולהתקנות ביתיות, כגון דודנים. הדוח מציע התערבויות פוטנציאליות, כמו העשרת מים מותפלים בסידן או פחמן דו-חמצני או ערבובם עם מים מסכר, על מנת להקל על השפעות אלו. בנוסף, צינורות תת-מימיים לפליטת מי מלח או להובלת מים חסרים מצופים לסימונם, מה שמעלה סיכונים לספינות והפעילויות החופיות.
סכנות לאקוויפרים
הביקורת חושפת שכ-64 אחוז מהאקווויפרים בקפריסין נמצאים במצב כימי או איכותי ירוד, בעיקר עקב זיהום בניטראטים, המלחה ובקרות לא מספקות. הקשיים באמידה מדויקת של כמויות המים הזמינות מקשים על תכנון יעיל. בנוסף, איבודי מים ברחבי האי חורגים מ-200 מיליון מטרים מעוקבים בשנה, כאשר שיעורי המים שלא ניתנים למעקב בלוחות מים מקומיים מגיעים ל-29 אחוזים.
חולשות במעקב נמדדות
מעקב שיטתי אחר איכות מים לשתייה חסר ברוב לוחות המים המקומיים, ורק 26 אחוז מבורות המים מחזיקות אזורי הגנה מוגדרים. למרות מחקרים שנערכו מאז 2009, לא יושמו צעדים לניצול האפקטיבי של מי גשמים, בעוד שמערכות ניהול סיכוני שטפונות סובלות מעיכובים וחוסרים. ועדת הייעוץ לניהול מים מתכנסת לעיתים רחוקות ומציעה מעט הכוונה משמעותית ללוחות מים מקומיים.
קריאה לפעולה מתואמת
משרד הביקורת מדגיש את הצורך בחיזוק המסגרת המוסדית עם תכנון אסטרטגי ברור, הקצאת משאבים יעילה ושיפור התיאום בין הרשויות. מבקר המדינה פאפקונסטנטינוב ציין ששיפור אמיתי בניהול המים ידרוש פעולה מתואמת, רצון פוליטי ועמידה מלאה בהתחייבויות אירופיות ולאומיות.
כאשר קפריסין ניצבת בצומת קריטית בניהול המים שלה, הצורך הדחוף ברפורמה ובצעדים פרואקטיביים מעולם לא היה ברור יותר. ללא פעולה מיידית, קיימת סיכנה לקיימות משאבי המים באי, על חשבון הסביבה ורווחת תושביו.
