החייאת המורשת הארכאולוגית של קפריסין הפכה לנקודת מוקד לאמנים וחוקרים השואפים לקשר בין העבר לדיונים עכשוויים. בין השנים 1927 ל-1931 חשפה משלחת קפריסין השבדית מעל 20 אתרי עתיקות, וביססה את היסוד לארכאולוגיה בקפריסין. על אף תרומתה המשמעותית, השפעת עבודתם נמוגה במידה רבה מתודעת הציבור כמאות שנים אחר כך.
צילום: cyprus-mail.com
מורשת ארכאולוגית: גישור בין שתי תרבויות דרך אמנות
אלדה אוונגלו, חוקרת תיאטרון, תיארה כיצד קשרתה עם תמונות מהמשלחת עורר את עניינה בחפיפה בין התרבויות השבדית והקפריסאית בסדנה שהתקיימה לאחרונה במרכז אמנויות עירוני ניקוסיה (Nimac). "התמונות האלה באמת התחילו לדבר אלי כחוקרת תיאטרון כי מבינים ששתי עולמות התקרבו בשנות ה-20," הסבירה, והדגישה את חשיבות התמונות בטיפול בנושאי קולוניאליזם וזהות.
צילום: cyprus-mail.com
שורשי שיתוף הפעולה של הפרויקט
לצד מוזאולוגית דספו פאסיה, אוונגלו החלה לבדוק כיצד התחומים שלהם יכולים להתמזג. פאסיה ציינה, "לא היה לנו מושג מה לעשות אבל אז הרעיון לאחד את מה שכל אחת מאיתנו עושה התחיל להתפתח." שיתוף פעולה זה הוביל להיווסדו של פרויקט "ביצוע אוספים – ארכיוני ביצועים" שמטרתו לשזור את הפרקטיקה התיאטרלית לתוך חללי המוזיאון, ובכך ליצור נרטיבים חדשים שמעבר למחקר העתיקות המסורתי.
גישות בין תחומיות במוזיאונים
הפרויקט משקף מגמה גוברת במוזיאונים עולמיים, שהחלו לאמץ גישות בין-תחומיות מאז סוף המאה ה-20. פאסיה הדגישה כי בקפריסין חלה התפתחות מהירה בתחום זה בעשור האחרון. "אנשים מצפים לסוג כזה של פרקטיקות כיום," היא הצהירה, וציינה כי מוזיאונים ברחבי העולם עורכים יותר ויותר דיאלוג על הממצאים שלהם והנרטיבים שהם מציגים.
חשיפת סיפורים שלא סופרו
השלב הראשון של הפרויקט, המשתרע על 2023-2024, מתמקד בחשיפת הנרטיבים הנסתרים של העובדים שהיו מעורבים במשלחת. קריאת במה שכותרתה [In]Credible Histӧries: The Process מתוכננת לאפריל 2024 במוזיאון קפריסין בניקוסיה, ואחריה הצגת תיאטרון בפורמט טיול במאי 2025 לרגל יום המוזיאונים הבינלאומי. אוונגלו הסבירה, "מה שעשינו בשלב הראשון היה לחפש את הסיפורים הקבורים של אנשים שאינך חושב עליהם כדמויות." גישה זו שואפת לתת קול לקהילות המקומיות, במיוחד לעובדים ולתושבים שכפרים שאינם מתועדים בדרך כלל בהיסטוריה.
ערכה של ארכיון המשלחת
מרכיב מרכזי בפרויקט הוא ארכיון תמונות מקיף ממשלחת קפריסין השבדית, המאוחסן במוזיאון ונגיש לציבור. "מדובר בכ-14,000 תמונות," אמרה פאסיה, "שאינן מתמקדות רק בממצאים הארכאולוגיים אלא גם באנשים ובהקשרים המעורבים." תמונה בולטת במיוחד מ-1928 מראה את הארכאולוג הראשי מוקף בגברים מקומיים בבית קפה בקלאוואסוס, המסמלת את הצטלבות התרבויות השבדית והקפריסאית.
חקירת המפגש הקפריסאי-שבדי
כאשר הפרויקט נכנס לשלב השני (2025-2026), המיקוד יעבור לבחינת האינטראקציות בין הקפריסאים לשבדים לאורך זמן המשלחת. במרץ תתקיים הצגת תיאטרון בסגנון טיול במוזיאון ההיסטוריה הימי ביניימית בסטוקהולם, המחייה דמויות היסטוריות. "זה לא רק התהליכים של האנשים האלה; זו כל חייהם, בחירותיהם, רגשותיהם, מאבקיהם," ציינה פאסיה, והדגישה את מטרת הפרויקט ליצור נרטיב מקיף.
מעורבות עם צאצאים
הפרויקט כולל גם ראיונות ישירים ושיתופי פעולה עם צאצאי הארכאולוגים והעובדים המקומיים, העשירים את הנרטיב בסיפורים אישיים. אוונגלו ציינה, "ממצאנו צאצאים של הארכאולוגים עצמם וגם קרובי משפחה של עובד קפריסאי אחד שזכה להיות דמות איקונית בכל הסיפור." הוספת היסטוריות בעל פה זו מביאה מימד אנושי ללימוד האקדמי, ויוצרת הבנה מעמיקה יותר של השלכות המשלחת.
ממיתוס למציאות
מקורות המשלחת נושאים גם נימה מיתית, כשאוונגלו הסבירה כיצד הקונסול הקפריסאי לוקיס פירידס שיכנע את הארכאולוג השבדי אינאר ג'רסטאד לחפור בקפריסין. סיפור זה, המאופיין באגדות עממיות, נבדק באמצעות מחקר המקשר בין המיתוס למציאות של מימון, אתגרים משפטיים ופרקטיקות ארכאולוגיות בתקופה ההיא. אוונגלו הצהירה, "נראה שעזרתו של פירידס הניעה את הדברים; התרומות הכספיות של שבדים עשירים היו בעיצומה."
כיוונים עתידיים: חינוך וסיפור סיפורים
בנוסף להופעות, הפרויקט שואף ליצור מדריך קול וחומרי חינוך המשלבים את הקולות והסיפורים המגוונים שנחשפו במהלך המחקר. "הפרויקט קיים כמוצר תרבותי; הוא עשיר מאוד, יש בו את כל הקולות האלה," אישרה אוונגלו, בשקילה כיצד מוזיאונים יכולים להסתגל לציפיות מודרניות של סיפור סיפורים. "זו יותר שאלה של לאן שייכים המוזיאונים ואיך הם משתלבים באורח החיים שלנו היום," הוסיפה, תוך הדגשת החשיבות של רלוונטיות בנרטיבים תרבותיים.
הגדרה מחדש של נרטיבים במוזיאונים
פסיה סיכמה, "אם אתם רוצים שהמוזיאון, הסיפור, יהיה רלוונטי, הוא צריך להיכנס לדברים שעשויים להיראות לא נעימים אך עם זאת הם המציאות." הפרויקט ככלל שואף לאתגר את הנרטיבים המסורתיים של המוזיאונים, ומציע פלטפורמה לקולות שהוזנחו היסטורית, ובכך מעשיר את האריג התרבותי של קפריסין ומורשתה הארכאולוגית.
