ג'ודית באטלר — ג'ודית באטלר מדברת על עזה, אקלים וצדק מגדרי בנאום בקפריסין

5 דקות קריאה
Disclosure: This website may contain affiliate links, which means I may earn a commission if you click on the link and make a purchase. I only recommend products or services that I personally use and believe will add value to my readers. Your support is appreciated!

ג'ודית באטלר — ג'ודית באטלר, פילוסופית ותאורטיקנית מגדר מובילה, דברה על נושאים גלובליים קריטיים כגון עזה, שינויי אקלים וצדק מגדרי בנאום קבלת הדוקטורט לשם כבוד באוניברסיטת קפריסין.

צילום: in-cyprus.philenews.com

ג'ודית באטלר: הכרה והרהור

הטקס התקיים בערב יום שלישי בפקולטה למדעי הרוח, שבה זכתה באטלר בדוקטורט לשם כבוד כהוקרה על תרומתה לפילוסופיה ולמחקרים מגדריים. באירוע נכחו דמויות בולטות ביניהן הרקטור טאסוס כריסטופידס, הדיקן מיכליס מיכאל וכמה חברי סגל שהבולטת שביניהם כינתה "אוסף מבריק של חוקרים".

בהקדמתה, הביעה באטלר מחשבות על משמעות קבלת כבוד כזה, ואמרה, "אינו דבר פשוט לקבל כבוד או פרס… אף אחד לא השפיע לבדו." היא הדגישה את האופי השיתופי של העבודה האקדמית, ותיארה טקסטים כ"שילוב של קולות, אפילו סוג של מפגש," המתגבש באינטראקציות בתוך קהילות.

דיבור על משברים גלובליים

נאום באטלר הפך רציני כשפנתה לסכסוך המתמשך בעזה, אותו כינתה "ג'נוסייד מתמשך, אם לא מתעצם." היא הצביעה על ההרס, וציינה כי "כל מוסד אקדמי בעזה הושמד," וקראה לחוקרים באזורים אחרים לשמור על סטנדרטים אתיים ולהגן על הנפגעים. "עלינו לקחת על עצמנו חיים ציבוריים, להגן על המוסדות שבהם אנו עובדים," הדגישה, וקראה לאוניברסיטאות לשמש "סף לחשיבה ציבורית ולשינוי חברתי."

בהתייחסות להשלכות הרחבות של הגירה, ציינה באטלר כי מעל 123 מיליון אנשים מוחרמים ברחבי העולם, בהם יותר משני מיליון פלסטינים. היא קראה לפירוק מחנות המעצר וקידמה קהילות שמנהלות את עצמן ומבטיחות גישה לשירותי בריאות ותעסוקה. "הגירה חייבת להיתפס כחופש אוניברסלי שיש לכבד בכל גבול," אמרה, תוך גינוי "המσלחמה העולמית נגד המהגרים" שמנציחה את הגזענות והלאומנות.

משקל האבל והקישוריות ההדדית

בהרהוריה על המשברים הנרחבים הפוגעים בעולם היום, הביעה באטלר עצב עמוק על המצב בעזה, אוקראינה, סודאן, ואתגרים הנמשכים הנגרמים משינויי האקלים. היא תיארה "מלנכוליה חפופה, תחושה מתמשכת ונוכחת של אבל" שמחברת אנשים ברחבי העולם, ואמרה, "אין דרך לחיות עכשיו ללא צער, ואין דרך לחיות עכשיו ללא אחד את השני."

באטלר הדגישה את חשיבות הקישוריות ההדדית, והכירה בכך שלעיתים היא מלווה במחלוקות אך חיונית לבניית סולידריות לקראת צדק כלכלי וחברתי. "רצון לחיות קיים רק כאשר החיים הם חיים עם אחרים," אמרה, והדגישה את הצורך בקהילות שמאשרות את קשריהן בזמנים מאתגרים אלה.

אתגרים העומדים בפני מחקרי מגדר

חלק משמעותי מנאומה הוקדש להתקפות הגוברות על מחקרי מגדר ברחבי העולם. היא הצביעה על מדינות שונות ביניהן פולין, הונגריה וטורקיה, שם ממשלות הגבילו מחקר פמיניסטי ו-LGBTQIA. "מגדר אינו נושא משני או הסחת דעת, ואינו ניתן לצמצום לפוליטיקת זהות," הורתה באטלר, תוך אתגר הסיפור הרואה במחקרי מגדר איום על בטחון לאומי או זהות.

היא הזהירה מפני משטרים כוחניים השואפים לצנזר תוכן חינוכי, להפליל אנשים מהקהילה הלהט"בית ולהגביל זכויות רבייה. "לנוע ברחוב ללא פחד צריך להיות חופש בסיסי," אמרה, תוך הדגשה שיש להגן על זכויות ההתקהלות והמחאה כחירויות קולקטיביות.

קריאה לפעולה משותפת

לקראת סיום נאומה, קראה באטלר לאקדמאים ולאזרחים לכנות אי-צדק ולהתנגד לאוטוריטריות. היא הביעה את הצורך שכל החיים יוכרו ויטופלו בכבוד, וטענה, "כולנו צריכים להיות ראויים לאבל אם נאבד לעולם."

באטלר סיכמה את דבריה בהדגשת חשיבות הקהילה והפעולה המשותפת. "לכל המשימות הללו, עלינו להמשיך להתקבץ… גם ברגעים הבודדים שלנו אנו מאוכלסים על ידי החיים והמתים, נגררים על ידי האובדן ואפשרויות קהילה בתהליכים," אמרה. בהודיה לאוניברסיטת קפריסין על הכבוד, הוסיפה, "כבר הרחבתם את עולמי, ועל כך אני מודה לכם מאוד."

שמור מאמר זה
השאר תגובה