מנהיג הטורקים הקפריסאים טופאן ארהורמן נפגש עם ה'ראש ממשלה' של הצפון אונל אוסטל ביום שני, שם המתחים בנוגע לבעיה הקפריסאית היו מורגשים היטב. הפגישה התקיימה במעון הרשמי של ארהורמן באיוס דומטיוס, ניקוסיה, במקביל למחלוקת הקולנית של אוסטל על הגישה של ארהורמן לנושא הישן.
אוסטל דחה בגלוי את רעיון הפתרון הפדרלי, והעדיף במקום זאת מודל של שתי מדינות, עמדה שחזר עליה יום קודם לכן בביקורת חריפה על הנשיא ניקוס כריסטודולידס. הוא הצהיר במפורש כי פתרון לבעיה הקפריסאית יכול להיות מושג רק דרך הכרה בשתי מדינות ריבוניות, וטען שכל אזכור לפתרון פדרטיבי הוא הכחשה של זכויות הטורקים הקפריסאים.
«ההצהרות כי ‘אזכור החלטות האו"ם קובע את צורת הפתרון’ הן הודאה ברורה כי לא יתקבל פתרון אחר מלבד פדרציה», אמר אוסטל. הוא הוסיף כי גישה זו שואפת לכפות מודל חד-צדדי על האוכלוסייה הטורקית-קפריסאית, תוך התעלמות מהטענות והשאיפות ההיסטוריות שלהם.
עמדתו של אוסטל מתיישרת באופן מוצק עם זו של ההנהגה הטורקית, כאשר הוא ציין את תמיכתו של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן בפתרון שתי המדינות. הוא תיאר את עמדתו כ"ברורה, בלתי מעורפלת ובלתי ניתנת לערעור", תוך הדגשה כי היא מושרשת במאבק של העם הטורקי-קפריסאי על קיומו.
המחלוקת בין ארהורמן לאוסטל מתלהטת מאז פגישתו של ארהורמן עם מנהיגי מפלגות פוליטיות בעקבות שיחות עם כריסטודולידס ושליחת האו"ם מריה אנג'לה הולגוין. אוסטל הביע אי שביעות רצון מהטיפול של ארהורמן במצב, במיוחד בהתייחסות האו"ם ל'שוויון פוליטי', שחש כי הוא מפורש כהסכמה למודל פדרטיבי.
בניסיון להתכונן לדיונים נוספים, ארהורמן מתכנן פגישה מורחבת שכוללת את שני הצדדים של האי, יחד עם שלוש מדינות הערבות: יוון, טורקיה, והממלכה המאוחדת, וכן את האו"ם. הוא הדגיש את הצורך בהסכמות מוקדמות בנקודות שנויה במחלוקת רבות לפני שהמפגש יוכל להתקיים.
הביקור הקרוב של הולגוין באי בשבוע הבא נתפס כרגע מכריע, כאשר ארהורמן מציין שיהיה מתאים יותר לקיים את הפגישה המורחבת לאחר מכן, בהתאם להתקדמות משמעותית שתושג במהלך הקשרים שלה. הוא פרט ארבע נקודות מפתח שעליהן יש לטפל לפני שיוכלו להתחיל דיונים מהותיים, ביניהן קבלת השוויון הפוליטי וקביעת הגבלת זמן למשא ומתן.
ארהורמן ציין כי על אף שהשגה קיימת בחלק מהנקודות, במיוחד בשוויון הפוליטי, הדיונים לא יכולים להתקדם עד שכל הצדדים יסכימו על נקודה יסודית זו. הוא חזר והדגיש כי ללא הבנה משותפת של מודל הפתרון, לא ייתכן משא ומתן יעיל.
הנוף הפוליטי בקפריסין הצפונית נשאר מורכב מאוד, והחזונות השונים לעתיד האי מדגישים את הפער המתמשך בין ארהורמן לאוסטל. בעוד שני המנהיגים מנווטים בעמדותיהם, הסיכוי לפתור את הבעיה הקפריסאית באופן כוללני נראה כעוד יותר מאתגר.
