מצבן של בתי הקברות בקפריסין מתואר כיום כ'לא מאוד מעודד' על ידי עלי טונצאי, היו"ר הטורקי קפריסאי-משותף בוועדה הטכנית הבינקהילתית לנכסי תרבות. דבריו מדגישים את הצורך הדחוף בעבודות שיקום ברחבי האי, שהחלו כמסגרת לבניית אמון בעקבות פגישה בהובלת מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש במרץ אשתקד.
מאמצי השיקום המתמשכים
הערותיו של טונצאי ניתנו בראיון לסוכנות הידיעות Tak, שם הביע דאגה לגבי מצבם של בתי הקברות, המאוזוליאומים ואבני הקברים הרבים שנפגעו קשות או נעדרים לחלוטין. על אף התצפיות המאכזבות, מתקדם השיקום. כיום, 30 בתי קברות עוברים שיקום, המחולקים באופן שווה בין אתרים טורקיים-קפריסאיים ויווניים-קפריסאיים.
פרטי עבודות השיקום
מאמצי השיקום כוללים מגוון משימות שמטרתן שיפור תנאי האתרים. עבודות התיקון כוללות חיזוק חומות היקפיות, הקמת גדרות סביב בתי הקברות, ניקוי צמחייה מיותרת ושיקום אבני קבר קיימות. לאחר השלמת המשימות הראשוניות, יהיה למשפחות הזדמן לממן את שיקום הקברים האישיים.
טונצאי הדגיש את חשיבות הפרויקטים, ואמר: "בתי הקברות אינם רק מבנים פיזיים, אלא גם סוגיה הומניטרית. לכן אנו מבצעים את הפרויקטים ברגישות אתית גבוהה מאוד." נקודת מבט זו מדגישה את המשמעות הכפולה של בתי הקברות הן כמקומות היסטוריים והן כמקומות זיכרון למשפחות.
מעורבות והערכת האו"ם
יוזמת שיקום בתי הקברות מהווה חלק מאסטרטגיה רחבה יותר לקידום דו-שיח והבנה בין שתי הקהילות. בספטמבר, השליחה המיוחדת של האו"ם, מריה אנג'לה הולגין, ביקרה בשני בתי הקברות העוברים שיקום, לצידו של טונצאי ויו"ר המשותף היווני-קפריסאי של הוועדה, סוטוס קטריס. הולגין הביעה אופטימיות בנוגע להתקדמות, ואמרה שהיא "מעודדת מאוד לשמוע ישירות" על ההתפתחויות משני היושב ראש.
במהלך ביקורה בדקה הולגין את בית הקברות הטורקי-קפריסאי בכפר טוכני, כמו גם את בית הקברות היווני-קפריסאי בפלאייקיתרו שבצפון. ביקורים אלו מחזקים את מחויבות האו"ם למעקב ולתמיכה במאמצי השיקום.
פרספקטיבה היסטורית על בתי הקברות
בתי הקברות שנבחרו לשיקום טבועים בהיסטוריה ומשקפים את הנרטיבים המורכבים של האי. לדוגמה, פלאייקיתרו הייתה בעבר כפר מעורב שבו חיו יחד טורקים ויוונים קפריסאים עד לסכסוך הבין-קהילתי בשנות ה-60 ולכיבוש הטורקי ב-1974 ששינה את הרכב האוכלוסייה. האוכלוסייה הטורקית-קפריסאית עזבה ב-1964, והשאירה קהילה יוונית-קפריסאית דומיננטית.
טוכני מחזיקה משמעות היסטורית עגומה במיוחד, שכן שם התרחש טבח טוכני במהלך הכיבוש ב-1974, שם הוצאו להורג גברים ובנים טורקים קפריסאים רבים. בסך הכל נהרגו 84 איש ורבים נקברו בקבר זמני. אירוע טראגי זה השאיר צלקות עמוקות בקהילה ומדגיש את הצורך הדחוף בריפוי ובפיוס.
תגובות הקהילה והשלכות עתידיות
מאמצי שיקום בתי הקברות אינם קשורים רק לשיקום פיזי; הם גם מהווים מחוות סמליות לקידום פיוס בין שתי הקהילות. יוזמות השיקום זוכות לתגובות מעורבות בציבור, כאשר חלק רואים בהן צעד חיוני לריפוי, בעוד אחרים ספקנים בנוגע לכנות המאמצים.
ב-2016, שרת החוץ לשעבר ארטו קוזקו-מרקוליס התנצל פומבית בפני הקהילה הטורקית-קפריסאית על הזוועות שבוצעו במהלך הסכסוך, וציינה במיוחד את טבח טוכני. התנצלותה התקבלה הן בתמיכה והן בביקורת, מה שממחיש את המורכבות המתמשכת בטיפול בפגיעות היסטוריות באי המפולג.
מרקוליס הצהירה, "אני מרגישה צורך להביע התנצלות ציבורית כנה לשותפינו הטורקיים-קפריסאים על הפשעים המזעזעים שבוצעו ב-14 באוגוסט 1974." ההכרה שלה בפשעים העבריים נתפסת על ידי חלק כצעד קדימה, בעוד אחרים תוהים אם מחוות מסוג זה יכולות להוביל לשינוי ממשי.
הדרך קדימה
שיקום בתי הקברות בקפריסין מייצג אתגר מורכב הכולל נכסי תרבות, עניינים הומניטריים ונרטיבים היסטוריים. ככל שהעבודה ממשיכה ב-30 בתי הקברות, יש תקווה שהמאמצים לא רק ישקמו את המרחבים הפיזיים, אלא גם יתרמו לדו שיח רחב יותר על פיוס והבנה.
בתמיכת גופים בינלאומיים כמו האו"ם, מאמצי השיקום המתמשכים יכולים לשמש בסיס לשיתוף פעולה עתידי וצעד לקראת ריפוי הפיצולים שפגעו באי זמן רב. המפתח כעת הוא להבטיח שהפרויקטים יבוצעו ברגישות ובכבוד הנדרשים לזיכרונות שהם מכבדים.
