מעמדה של רפובליקת קפריסין בנוגע לכלי המימון SAFE אומץ רשמית על ידי האיחוד האירופי, כפי שאשר נשיא ניקוס חריסטודולידס ביום חמישי. ההודעה הזו הגיעה ממש לפני תחילת דיוני המועצה האירופי בבריסל.
נשיא חריסטודולידס הדגיש כי לא תותר השתתפות של אף מדינה שלישית המאיימת או כובשת את שטחי מדינה חברה בכלי המימון האירופיים המיועדים להגנה וביטחון. “אני שמח כי עמדתנו בנוגע להשתתפות מדינות שאינן חברות בכלי המימון SAFE אושרה,” אמר, תוך הדגשה שמדינות כאלה אינן יכולות להשתמש בכלים פיננסיים של האיחוד האירופי בתחום זה.
הנשיא גם הדגיש את חשיבותו האסטרטגית של פסגת האיחוד האירופי – מצרים הראשונה, וטען כי קפריסין, לצד יוון ומדינות ים תיכוניות נוספות, דחפו בעקביות לשותפות חיונית זו. הוא ציין כי שיתוף הפעולה הזה החל במהלך ביקור נשיא הנציבות האירופית בקהיר ב-2024, שבו גם הוא השתתף.
במהלך הפסגה, נשיא מצרים ביקש מהאיחוד האירופי לקיחת תפקיד פעיל ביישום תוכנית נשיא ארצות הברית בנוגע לעזה. חריסטודולידס הזכיר כי שיתף את תוכנית קפריסין שפותחה בשותפות עם נשיא הנציבות האירופית, איחוד האמירויות, מצרים, ירדן, וישראל. “היום, במסגרת המועצה האירופית, יש לי הזדמנות להציג אותה בפירוט, ולבקש מראשי האיחוד לאמץ את תוכנית רפובליקת קפריסין כתוכנית של האיחוד האירופי,” הוא אמר.
הוא ציין כי התגובה מצד שותפי האיחוד האירופי בנוגע לתוכנית עזה הייתה חיובית ביותר, במיוחד במהלך מפגש תלת-צדדי שכלל את נשיא הנציבות האירופית, נשיא המועצה, ונשיא מצרים. שם הוצגו ההצעות הקפריסאיות כיוזמות אירופיות.
“מה שצריך לעשות עתה הוא לפעול כך שההצעות האלה ייושמו בשילוב עם הצעות קיימות אחרות,” הוסיף והזהיר מפני סיכונים אפשריים למשבר חדש באזור אם התוכנית האמריקאית לא תתקדם. הוא טען כי האיחוד האירופי אינו יכול להרשות לעצמו לעסוק בנושאים כמו הגירה תוך התעלמות מהמזרח התיכון הרחב, שממנו מגיעים רבים מהמהגרים.
עם התקרבות נשיאות קפריסין במועצת האיחוד האירופי תוך פחות מ-70 יום, חריסטודולידס הביע יעד לתרגם את ההסכם לים התיכון מפשט טקסט לפעולות ממשיות שישפרו את תפקיד האיחוד בים התיכון ובמזרח התיכון. הוא הביע מחויבות לחיזוק האוטונומיה האסטרטגית של האיחוד בתחומים שונים, כולל הגנה, ביטחון ומעבר דיגיטלי.
יתרה מכך, הוא ציין כי לראשונה, המועצה האירופית תתעסק באפשרות בסוגיית הדיור, שתיאר כ"אתגר אירופי גדול". הוא אמר, “זו בעיה כול-אירופית, נושא שחלק מהטוענים כי הוא סמכותן של המדינות החברות, אך מאחר שזה נוגע לכל מדינות אירופה… אנו מצפים שהנציבות תציג ותפתח כלי מימון בקרוב שיכלול שימוש לכל המדינות החברות.”
בנושא המלחמה המתמשכת באוקראינה, נשיא חריסטודולידס אישר את אימוץ חבילת הסנקציות התשע-עשרה נגד רוסיה. הוא ציין, “יש את הסנקציות האמריקאיות, שממוקדות בעיקר בתחום האנרגיה, ופורטו הצעות על ידי ראשי מדינות האיחוד שיוכלו להחליף את האנרגיה שלא תוכל להגיע לאירופה בשל הסנקציות האמריקאיות.”
בהקשר לדיונים על פגישה אפשרית בין נשיאי ארה"ב ורוסיה, התעקש כי יש לשלב את נשיא אוקראינה, וטען כי עתידה של אוקראינה לא יכול להידון בלעדיו. הוא הוסיף כי הסנקציות שהוטלו עד היום היו יעילות, וציין שאם מדינות מסוימות מקושרות או מעוניינות להצטרף לאיחוד האירופי היו מקיימות אותן, השפעתן הייתה מתחזקת משמעותית.
בתגובה לשאלות בנוגע לדיונים במהלך מפגשי מפלגת העם האירופית על תהליכי בחירה בשטחים הכבושים, חריסטודולידס הבהיר כי לא התקיימו דיונים כאלה. “הייתה לי הזדמנות לשוחח על ההתפתחות הזו באופן דו-צדדי עם כמה מעמיתיי. אתם מבינים שכולנו נשפט לפי המשא ומתן,” סיכם.
