שיחות קפריסין — מנהיג הטורקים הקפריסאים טופאן ארהורמן מאמין נחרצות כי שיחות קפריסין אינן צריכות להתרחש "רק לשם שמן". במקום זאת, הוא תומך במשא ומתן שמניב פתרונות אמיתיים, ומדגיש כי הכנסים הקודמים בג'נבה ובניו יורק הוכיחו עצמם כ"חסרי תכלית".
בראיון המקיף הראשון שלו מאז כניסתו לתפקיד באוקטובר, הביע ארהורמן חששות לגבי הלגיטימיות של כל דיון שאינו מכיר בטורקים הקפריסאים כאחת משתי המפלגות המרכיבות את האי. הוא טען שכל דבר הפוגע באינטרסים שלהם אינו יכול להיחשב ללגיטימי.
בעניין סוגיית קפריסין המתמשכת, הציג ארהורמן את רשימת ההצעות שלו בת עשר הנקודות, שלדעתו יכולה להטיב עם שתי הקהילות על האי. הוא גם התייחס להצהרות שנעשו על ידי שגריר ארה"ב באנקרה, טום ברק, שאמר שקפריסין היא כמו "שחפת באמצע גוף בריא". ארהורמן הגיב בכך שהדגיש שסוגיית קפריסין היא בעיה בינלאומית וכי השפעת ארה"ב באזור עולה.
"אם לא יימצא פתרון לבעיה הקפריסאית, כפי שברק מצפה, התמונה האזורית הזו לא תסתיים באופן בריא," ציין ארהורמן, כשהוא מדגיש את הקשר ההדדי של היציבות האזורית.
כאשר נשאל לגבי הערותיו של הנשיא ניקוס כריסטודולידס על סיום הערבויות בקפריסין, ציין ארהורמן כי בחר "להתעלם" מההצהרה. הוא חזר על כך שלטורקים הקפריסאים יש עמדה אחידה בפרלמנט לגבי הערבויות, ואמר, "אם נקדיש להן מקום ביום הראשון, הדיון הזה לא יעבוד."
ארהורמן גם הדגיש את חשיבות השתתפותם של הטורקים הקפריסאים בהסכמים שנחתמים עם מדינות שלישיות, כגון לבנון, ישראל, צרפת וארה"ב, שנמצאים במעקב צמוד מצפון. הוא הביע ביקורת כלפי כריסטודולידס על כך שקידם הסכמים בינלאומיים הכוללים שיתוף פעולה צבאי, וטען כי אסטרטגיה זו אינה מאזנת את היחסים עם טורקיה ונוגעת ישירות לטורקים הקפריסאים.
הוא האשים את היוונים הקפריסאים בניסיון ליצור קשר עם טורקיה תוך עקיפת הצפון, וכינה זאת התנהגות מזלזלת כלפי הטורקים הקפריסאים. בנוסף, הוסיף כי הצטרפות קפריסין לאיחוד האירופי הקנתה יתרון "לא הוגן" לחלק הדרומי של האי.
ארהורמן הביע את דעתו לגבי חיבור הים הגדול (GSI), וטען כי הוא אינו בר קיימא מבחינה כלכלית או פוליטית, וכי אינו תורם לשלום מאחר שהוא שולל את טורקיה והצפון.
בהקשר הגאופוליטי הרחב יותר, הביע ארהורמן ביטחון כי הסכסוכים במזרח התיכון לא יתפשטו לקפריסין. הוא הציע שאם האיחוד האירופי באמת מעוניין בשלום ויציבות באזור, עליו לכלול את טורקיה ואת הטורקים הקפריסאים בשיקוליו.
בהתייחס לאפשרות של משא ומתן חדש, הצביע ארהורמן על נכונות לקיים שיחות בפורמט רחב יותר, בתנאי שיינתן די יסוד בניקוסיה קודם לכן. הוא חזר על דעתו שהמפגשים הקודמים בג'נבה ובניו יורק לא הניבו תוצאות מועילות.
הוא הציע שהתקדמות במשא ומתן יכולה לכלול צעדים מעשיים כמו שיפור נקודות המעבר והקמת פאנלים סולאריים באזור החיץ. דבריו של ארהורמן משקפים מוכנות לדיאלוג, אך עם ציפייה ברורה שכל דיון יוביל לפתרונות ממשיים לשתי הקהילות בקפריסין.
