פורום CSN בלימסול דן בנושאים משמעותיים המשפיעים על תעשיית הימייה, תוך התמקדות באינטראקציה בין גאופוליטיקה, מעבר ירוק ואינטליגנציה מלאכותית במשלוחים.
- פורום CSN בלימסול דן בנושאים משמעותיים המשפיעים על תעשיית הימייה, תוך התמקדות באינטראקציה בין גאופוליטיקה, מעבר ירוק ואינטליגנציה מלאכותית במשלוחים.
- בנוסף, הפאנל התייחס להיחלשות הדולר האמריקאי במהלך 15 החודשים האחרונים, וציין את תפקידו התומך בפעילות המסחרית לאור שינויים הדרגתיים בדומיננטיות שלו כמטבע רזרבי.
האירוע התקיים ב-Columbia Plaza ונקרא “משלוח בזמנים של אי שקט וחדשנות”. הוא איחד דמויות בולטות מתחום המשלוחים. המפגש שאף לטפל בכוחות המהפכניים המשנים את התעשייה, במיוחד בהקשר של דינמיקות גאופוליטיות והדחף לעבר עתיד בר-קיימא ומונע דיגיטלית.
סגנית שר התחבורה הימית, מרינה חאדג'ימנוליס, פתחה את הפורום, תוך הדגשה מחדש של מחויבות הממשלה לתמוך במגזר הימי בתקופות מאתגרות אלו. נוכחותה הדגישה את חשיבות שיתוף הפעולה בין גופים ממשלתיים לצד בעלי העניין בתעשייה.
נאום הפתיחה של אנדריאס נפיתאו, נשיא לשכת הספנות של קפריסין (CSC), הדגיש את החוסן והחשיבות האסטרטגית של אשכול הימי של קפריסין. התובנות של נפיתאו קבעו את הטון לדיון מעמיק בנושאים הדחופים העומדים בפני התעשייה.
הקטע הראשון של הדיון התרכז בהתאמה הגאופוליטית מחדש של המסחר העולמי. בהנחיית ואסיליס מויס מדוריק שיפברוקרס, הפאנל חקר את ההשלכות של עליית ההגנה האמריקאית והאיג'נדה שלה ל re-industrialisation. עם עליית מכסים ומחלוקות מסחריות ככלים לביטחון לאומי, המשתתפים ציינו את השינויים שנוצרו בדפוסי המסחר העולמיים.
בעוד שהמונח דה-גלובליזציה לרוב שולט בדיבור הפומבי, הדוברים הציגו פרספקטיבה מורכבת יותר. הם טענו שבניגוד לנסיגת המסחר, נתיבי המסחר משתנים דרך החזרת ייצור למדינות המקור (reshoring) או קרוב אליהן (nearshoring), אך הנפח הכולל והערך של הסחורות המועברות נשאר קשור קשר הדוק לצמיחת ה-GDP העולמי.
השיחה כללה גם מוקדי מחלוקת בינלאומיים, כולל המלחמה המתמשכת בין רוסיה לאוקראינה והמתחים במזרח התיכון. הופרכו פוטנציאליים בנקודות צומת קריטיות במפרץ הערבי ובים האדום הובלטו כחששות משמעותיים לתעשיית המשלוחים.
בנוסף, הפאנל התייחס להיחלשות הדולר האמריקאי במהלך 15 החודשים האחרונים, וציין את תפקידו התומך בפעילות המסחרית לאור שינויים הדרגתיים בדומיננטיות שלו כמטבע רזרבי.
כאשר הדיון עבר לנושא הפחתת פליטות הפחמן, המשתתפים בחנו את ההשפעות של תקנות EU ETS ו-FuelEU Maritime, לצד מטרת ה-IMO לשנת 2050 להשגת פליטות נטו-אפס. ההחלטה האחרונה לדחות בשנתיים את אימוץ מסגרת Net-Zero התקבלה בחיוב, מאחר שהיא מאפשרת שיפורים נדרשים כדי להבטיח מעבר טכני וכלכלי בר קיימא.
היבטים טכניים של פעולות השינוע נכללו גם הם בסדר היום, במיוחד באשר למדדי יעילות אנרגטית כגון EEDI, EEXI ו-CII. עם צפי שכ-20% מהצי העולמי יהיה מוכן להנעה בדלקים חלופיים עד 2030, הדגש היה על טכנולוגיות חיסכון באנרגיה כמו תעלות מדחף ומערכות עזר רוח, לצד הפוטנציאל ההולך וגדל של טכנולוגיות ללכידת פחמן.
הפורום הסתיים במיקוד בתפקיד הדיגיטליזציה והאינטליגנציה המלאכותית במגזר הימי. ככל שהאוטומציה נעשתה נפוצה יותר, הדוברים ציינו כי השילוב של AI מציב לא רק אתגרים טכניים אלא גם אנושיים. הבטחת התפתחות תרבות ארגונית וכישורי הצוות בצמוד להתקדמויות הטכנולוגיות חיונית ליישום מוצלח.
הפאנל כלל מומחי תעשייה, בהם יוג'ן אדמי מ-Mastermind Shipmanagement, אנה קוקידס-פרוקופיו מקרן POLITIA, ואנדריאס כריסטוסטומו מ-Clean Shipping Alliance, בין היתר. התובנות המשותפות שלהם סיפקו סקירה מקיפה של האתגרים וההזדמנויות שעומדות בפני תעשיית המשלוחים כנגד הרקע של תקופות אי שקט אלו.
