יושבת ראש הבית, אניטה דמטריו, הביעה אכזבה מההתקדמות המועטה שהושגה בדיונים סביב הבעיה הקפריסאית במהלך פגישת המשולשת האחרונה.
צילום: cyprus-mail.com
- יושבת ראש הבית, אניטה דמטריו, הביעה אכזבה מההתקדמות המועטה שהושגה בדיונים סביב הבעיה הקפריסאית במהלך פגישת המשולשת האחרונה.
הבעיה הקפריסאית: תגובות מעורבות לאחר פגישת המשולשת
במהלך פגישת המשולשת שהתקיימה ביום רביעי, התכנסו בעלי העניין המרכזיים בנוגע לבעיה הקפריסאית אך לא הצליחו להשיג התקדמות משמעותית לקראת פתרון. דמטריו הביעה את תסכולה לאחר פגישה עם שגרירת האו"ם, מריה אנג'לה הולגוין, ואמרה, “אנו מאוכזבים שגם עד כה לא נתקיימו התנאים הנדרשים לכינוס פגישה מורחבת.”
צילום: cyprus-mail.com
למרות אכזבתה, דמטריו שמרה על אופטימיות זהירה לגבי הדיונים העתידיים, והדגישה ש"התהליך לא נגמר" והדגישה את הצורך בדיאלוג מתמשך. היא חזרה ושידרה כי מפלגתה, דיסי, נשארת "נאמנה ללא קץ למטרה של פתרון הבעיה הקפריסאית" בהתבסס על החלטות האו"ם והסכמים שנקבעו.
מחויבות לאיחוד מחדש
דמטריו הציגה את פתרון הבעיה הקפריסאית כחובה לאומית, והצהירה, “עבורנו, שחרור ואיחוד מולדתנו הוא חובתנו הלאומית ושליחותנו העליונה.” היא קראה להמשיך במשא ומתן מעמיק שמטרתו להשיג פתרון שיסיים את נוכחותם של הכוחות הכובשים, יבוטל את הערבויות המיושנות ויוסר כל זכות התערבות.
דעות מנוגדות מהצפון
בניגוד מוחלט לרגשותיה של דמטריו, תחסן ארטוגרולולו, מי שכונה שר החוץ של הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין, הצהיר שמשא ומתן עם הממשל היווני-קפריסאי הוא חסר תועלת. הוא הביע את האמונה שלו כי "הבעיה הקפריסאית אינה ניתנת לפתרון במשא ומתן" עם ההנהגה היוונית-קפריסאית הנוכחית, והעלה כי המכשול האמיתי טמון בהכרה ביוונים-קפריסאים כרפובליקת קפריסין.
ארטוגרולולו קרא להדגמת מה שתיאר כעקשנות של הצד היווני-קפריסאי בפני הקהילה הבינלאומית, וטען כי הדיאלוג המתמשך מונע על ידי "רטוריקה פופוליסטית ורומנטית" שמתעלמת משורשי הסכסוך. כמו כן, הביע ביקורת על מנהיג הקפריסאים-טורקים, טובאן ארהורמן, וטען כי הוא דוחף לפתרון פדרלי שלדעתו אינו יעיל.
קריאות להמשך המשא ומתן
בינתיים, המפלגה הפוליטית אקל קראה לנשיא ניקוס כריסטודולידס וארהורמן להגביר את מפגשיהם במטרה לקדם את חידוש המשא ומתן המעמיק. בהודעתם הובהר על חשיבות התחלת הדיונים מחדש מהמקום בו נעצרו בשנת 2017, במסגרת הכנס שהתקיים בקרנס-מונטנה, שווייץ. אקל הכירה בקיומן של “קושיים ומכשולים” אך הדגישה כי קשיים אלו אינם אמורים להרתיע במרדף אחר פתרון לבעיה הקפריסאית.
דרכי פעולה פוטנציאליות
מאוחר יותר באותו יום, המתווך הראשי לשעבר מטעם הקפריסאים-טורקים, אוזדיל נאמי, חזר על הצעתו של כריסטודולידס שהאו"ם יכין רשימה המתארת את ההסכמות שהושגו טרם קריסת המשא ומתן בשנת 2017. נאמי הציע כי מסמך כזה יכול לספק מסגרת ברורה יותר למשא ומתן עתידי ולהעניק משמעות רבה יותר לדיונים המוגבלים בזמן.
הוא הציע כי מחקר שבוחן את ההסכמות יבוצע באמצעות אינטראקציה בין שני הצדדים במשא ומתן. מסמך זה, אותו כינה ‘ההסכמות בין ארהורמן לכריסטודולידס’, יכול לשמש בסיס חשוב לטיפול הן בבעיות הליבה והן בפרטים הקטנים במסגרת שהציע המזכ"ל של האו"ם, אנטוניו גוטרש.
עם זאת, נאמי הזהיר כי השגת תוצאה משמעותית תהיה תלויה בקבלת ארבע נקודות מפתח: הכרה בשוויון פוליטי מצד היוונים-קפריסאים, משא ומתן מוגבל בזמן, שמירה על ההסכמים הקודמים והבטחת האו"ם להסרת האמברגו על הקפריסאים-טורקים במקרה שהמשא ומתן יכשל שוב.
מבט לעתיד
הקיפאון המתמשך בדיונים סביב הבעיה הקפריסאית ממחיש את המורכבות ואת ההבדלים בפרספקטיבות הממשיכים לאתגר כל פתרון אפשרי. כאשר המנהיגים משני הצדדים מביעים את דעותיהם ושאיפותיהם, הדרך קדימה נשארת בלתי ודאית. המחויבות לדיאלוג ברורה, אך פירושים שונים של הסוגיות מקשים על השגת פתרון בר קיימא.
