ים גדול — פרויקט מחבר הים הגדול (GSI) עטוף באי ודאות, כאשר שר האוצר מקיס קראבנווס מציין כי "אף אחד לא יודע" את העלות הסופית של היוזמה. במסגרת שידור ברדיו CyBC, הביע קראבנווס את דאגותיו בנוגע לשני נושאים משמעותיים: העלויות הבלתי ידועות לצרכני החשמל ולוח הזמנים להפעלת הפרויקט, שאותו הוא מקווה שיוביל להוזלת מחירי החשמל בקפריסין.
ים גדול: נתוני עלויות סותרים לפרויקט
לדברי קראבנווס, ההערכות לעלות הסופית של ה-GSI משתנות רחוקות, עם סכומים שנעים בין 2 מיליארד אירו ל-3 מיליארד אירו. היעדר תקציב סופי מעורר אזעקות בקרב בעלי עניין, המעוניינים להבין את הכדאיות הכלכלית והתפעולית של כבל הים המוצע.
דאגות לגבי לוחות זמנים של הפרויקט
סוגיה משמעותית נוספת שהעלה שר האוצר היא היעדר לוח זמנים ברור להשלמת ה-GSI. רמז כי גורמים גיאופוליטיים, ובפרט התערבות טורקית, עלולים לעכב את החדרת הכבל. אף על פי שהימנע מלדון במפורש באתגרים הנוכחיים עם מדידות עומק במים בינלאומיים, הנושא נשאר לדאגה לגבי ישימות הפרויקט.
התחייבויות פיננסיות ואחריות
קראבנווס הדגיש את חובתו כשר אוצר לבקש בהירות בנוגע לכדאיות הפרויקט, ובפרט בנוגע ל-125 מיליון אירו שעל קפריסין לצפות לתרום ל-GSI עד 2030. "שואלים אותי על הנושאים האלה, וכאשר אני נותן תשובה, נגזרות עוקבות," אמר, תוך הדגשה של הרגישות סביב הפרויקט.
גישתו הזהירה מתיישרת עם התחושה הרחבה בממשלה, כאשר גם הנשיא ניקוס כריסטודולידס והקבינט חולקים את הסתייגויותיו. בעוד שקראבנווס ניגש לנושא מפרספקטיבה טכנוקרטית, הנשיא צריך גם לנווט את ההיבטים הדיפלומטיים, בפרט בשמירה על יחסים חזקים עם יוון.
תפקיד אדמי ב-GSI
מדינת יוון מחזיקה ב-51 אחוזים מאדמי, מקדמת הפרויקט ל-GSI ומפעילת מערכת ההולכה העצמאית של יוון. הקשר הזה מדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה בין קפריסין ליוון להבאת הפרויקט אל המימוש. עם זאת, כפי שדווח ביומון פוליטיס, אישורו של קראבנווס הוא חיוני לכל הקצאת כספים לפרויקט מחבר הים.
הגבלות תקציביות על שחרור כספים
על פי סעיף 167 של החוקה, לא ניתן לבצע תשלומים שלא כלולים בתקציב המדינה. אפילו אם הסכום רשום, שחרור בפועל דורש אישור רשמי ממשרד האוצר, שמפנה בהמשך את קופת המדינה לשחרור הכספים. 25 מיליון האירו שהוקצו לאדמי השנה נרשמו בתקציב המדינה אך נותרו "מוקפאים" בהמתנה להבהרות נוספות בנוגע לכדאיות הפרויקט.
סוגיות מימון והתחייבויות עתידיות
כאשר נשאל מדוע הוקצו 25 מיליון אירו בתקציב אף על פי הטענות לאי ודאות הכלכלית של פרויקט ה-GSI, הסביר קראבנווס שההקצאה התבססה על החלטות קודמות של רשות האנרגיה של קפריסין (CERA) ומזכר הבנות עם יוון. עם זאת, הוא גם ציין כי המזכר מכיל "הרבה תנאים", מה שהופך אותו ליותר התאמה מנהלית מאשר התחייבות לשחרור מיידי של כספים.
השלכות רחבות יותר לתשתיות אנרגיה
לאור הסיבוכים המתמשכים בפרויקטים אנרגטיים מרכזיים אחרים, כמו התחנה המוקפאת ל-LNG בווסיליקו, על הממשלה להיזהר בכל הנוגע לתשתיות אנרגיה. המצב הבלתי ודאי של ה-GSI מוסיף לרשימת האתגרים ההולכת וגדלה שעומדת בפני קפריסין שחותרת לשפר את בטחון האנרגיה שלה והקיימות שלה.
ככל שהפרויקט GSI ממשיך להתפתח, ממשלת קפריסין נתונה ללחץ לספק בהירות בנוגע להשלכות הכלכליות ולוח הזמנים התפעולי שלו. עם הימורים גדולים עבור הצרכנים ונוף האנרגיה הרחב יותר, התמודדות עם אי-הוודאויות הללו תהיה קריטית בקביעת עתיד מחבר הים.
