שכר קפריסין — שכר קפריסין — בית הדין האירופי לזכויות אדם (ECtHR) אישר את החלטת הרשויות הקפריסאיות ליישם קיצוצים בשכר ובפנסיות של עובדי מדינה במהלך המשבר הכלכלי של 2011-2012, וקבע כי צעדי הצנע האלה לא הפרו את זכותם לרכוש.
שכר קפריסין: הקשר לצעדי הצנע
הפסיקה התקבלה במקרה של Constantinou ואחרים נגד קפריסין, אשר כלל 450 אזרחים קפריסאיים, כולם עובדי ציבור או פנסיונרים בזמן הקיצוצים. הצעדים נחקקו באמצעות חוקים שאושרו בקפריסין ב-2011 ו-2012, שנועדו להפחית שכר ופנסיות במסגרת מאמץ להתמודד עם הקשיים הכלכליים הקשים של המדינה.
משך השינוי וההשפעה שלו
בית המשפט ציין כי הקיצוצים בשכר ובפנסיה היו מתונים וזמניים, ונמשכו בין חמש לעשר שנים. הם הוגדרו כמבוקשים לאור הנסיבות הכלכליות הקשות שעמדו בפני קפריסין. בית הדין האירופי לזכויות אדם הצהיר כי המגבלות שהוטלו על זכויות המבקשים נועדו להגן על הכספים הציבוריים בתקופה של לחץ כלכלי משמעותי.
תמיכה שיפוטית בצעדי הצנע
בית הדין האירופי לזכויות אדם הכיר בכך שלמדינות החברות יש שיקול דעת נרחב בניהול מדיניות חברתית וכלכלית. בית המשפט הסיק שקפריסין איזנה בין האינטרס הכללי של הקהילה לבין הזכויות הפרטניות של המבקשים, מאחר שהקיצוצים לא היו משמעותיים בהשוואה למצבים אחרים שנבדקו בעבר על ידי בית המשפט.
פרטי הקיצוצים בשכר
בסוף 2011 וב-2012, הפרלמנט הקפריסאי חוקק חוקים שהתירו ניכויים חודשיים משכרם ופנסיותיהם של עובדי המדינה. מ-ספטמבר 2011 ועד דצמבר 2016, הוטל תשלום מיוחד שנע בטווח של 0 עד 3.5 אחוזים מההכנסה החודשית ברוטו, בהתאם למערכת מדרגות.
אישור חוקתיות הצעדים
המבקשים ערערו על הצעדים בטענות לחוסר חוקתיות, אך בית המשפט העליון של קפריסין אישר את חוקיות הקיצוצים בפסיקות שהוצאו ב-2014 וב-2020. בית המשפט הכיר בכך שהתגמולים של המבקשים מהווים זכויות רכוש, אך הקיצוצים היו מוגבלים ומוצדקים בצורך הדחוף בהתאוששות כלכלית.
הצורך הכלכלי
בית המשפט העליון הדגיש כי המדינה עמדה תחת לחץ כלכלי קיצוני שהצריך פעולה מהירה להצלת הכלכלה. בית הדין האירופי לזכויות אדם חיזק נקודה זו, וציין כי אף אחד מהמבקשים לא טען כי הצעדים סיכנו את יכולתו להתקיים או כי לא היו בידם אמצעים מספקים למחיה.
