הארכיטקטורה החדשה של הכוח במזרח הים התיכון מושפעת במידה ניכרת מהמיקום האסטרטגי של קפריסין, כך לדברי ספירוס ליטסס, פרופסור ללימודים בינלאומיים ואירופיים באוניברסיטת מקדוניה. ככל שהאזור עובר טרנספורמציה גיאופוליטית שמאופיינת במתחים גוברים, קפריסין מוצאת את עצמה מנווטת בין יחסים מורכבים עם שחקנים מרכזיים כמו ארצות הברית, ישראל וטורקיה.
מזרח הים התיכון: העברות איזונים גיאופוליטיים
הנוף הגלובלי עובר תצורה מחדש למצב דו-קוטבי, כאשר הסכסוכים באוקראינה ובמזרח התיכון מהווים זרזים לכך. ליטסס מציין שמזרח הים התיכון הפך לזירה מכרעת שבה מתחתנים האינטרסים של כוחות אזוריים וגלובליים. "קפריסין נמצאת בצומת דרכים בין מזרח למערב, מה שמציב אתגרים והזדמנויות כאחד למדינת האי," הסביר.
הבריתות האסטרטגיות של קפריסין
למרות האיומים הביטחוניים מצד טורקיה הרוויזיוניסטית, קפריסין יצרה בריתות חזקות, במיוחד עם ארצות הברית וישראל. ליטסס הדגיש את חשיבות קשרים אלו: "אם יידרש מקפריסין להילחם על שרידתה, הפעם יוון לא תהיה נעדרת. זה משהו שעלינו לחזור עליו ללא הפסקה, בכל מקום וללא כוכביות." שיתוף הפעולה עם יוון מתגבר גם בזכות הקשרים ההיסטוריים והאינטרסים המשותפים.
עלייתה של טורקיה
המניפולציות הגיאופוליטיות האחרונות של טורקיה עוררו דאגות הן עבור קפריסין והן עבור יוון. ליטסס ציין שטורקיה מנסה למצב את עצמה כשחקן עצמאי בזירה הבינלאומית, מה שמאיים על יציבות האזור. "הפעולות של טורקיה פוגעות בעמדות הלאומיות של יוון וביטחונה של קפריסין," אמר, תוך שהוא מציין כי שתי המדינות מסוגלות להגן על אינטרסיהן מול שאיפות אנקרה.
השפעות הסכסוכים הגלובליים
המלחמות המתמשכות באוקראינה וברצועת עזה השפיעו אף הן על האיזון הגיאופוליטי במזרח הים התיכון. ליטסס הדגיש שסכסוכים אלו יצרו חיכוך המתרחב לאזור, כאשר מדינות כמו טורקיה מרחיבות את השפעתן. קפריסין, עם מערכת יחסים יציבה עם ישראל, מהווה איזון נגד לכוחה הגובר של טורקיה.
האתגרים העתידיים של קפריסין
למרות הבריתות האסטרטגיות שלה, ליטסס מכיר בכך שקפריסין התמהמהה במודרניזציה של כוחותיה המזוינים ואימוץ אסטרטגיות הגנה חדשות. הוא מזהיר כי כישלון להסתגל עלול להשאיר את קפריסין פגיעה בנוף גיאופוליטי שמשתנה במהירות. הוא מציע שיידרש גם הכנה לשינויים פוטנציאליים באיזון הכוחות ככל שטורקיה ממשיכה לחזק את מעמדה.
הערכת התפקיד האזורי של טורקיה
ככל שהשפעתה הגיאופוליטית של טורקיה גדלה, ליטסס קורא להערכה ריאלית של מעמדה. הוא מזהיר מפני הערכה חסרת זהירות של יכולותיה ונטיותיה, ומצביע על שאיפות ההגמוניה ההיסטוריות שלה באזור. "לטורקיה יש תסמונת אנימוס דומינאנדי. היא רוצה לשלוט על כולם," אמר, תוך הדגשת הצורך שיוון וקפריסין יישארו עירניות.
עתיד היחסים היווניים-טורקיים
בהסתכלות לעתיד, ליטסס רואה מעט מקום לפיוס אמיתי בין יוון לטורקיה, ומייחס זאת לפוליטיקה הלאומנית העמוק שמושרשת בטורקיה. הוא משקף את העדר הרצון הפוליטי בטורקיה לקיים יחסים שלווים, ומציין שעד שיתרחש שינוי, טורקיה תמשיך להיתפס כאיום גאוסטרטגי ראשי.
