שמן הזית הקפריסאי מתמודד עם חולשות חמורות בתקנות האיחוד האירופי שמסכנות את אמון הצרכנים, כך עולה מדו"ח אחרון של בית הדין לביקורת של האיחוד האירופי.
צילום: cyprus-mail.com
- שמן הזית הקפריסאי מתמודד עם חולשות חמורות בתקנות האיחוד האירופי שמסכנות את אמון הצרכנים, כך עולה מדו"ח אחרון של בית הדין לביקורת של האיחוד האירופי.
הדו"ח מדגיש פערים משמעותיים במעקב ובשיווק, במיוחד במדינות יצרניות כמו קפריסין, שבהן איכות שמן הזית גבוהה אך לעיתים קרובות לא מוכרת. חלק גדול משמן הזית של האי מיוצא בכמויות גדולות לאיטליה, שם הוא מעורבב עם שמנים אחרים ונמכר במחיר פרימיום, מה שמשאיר את היצרנים המקומיים מוערכים פחות.
צילום: cyprus-mail.com
ניקולאס נטיין, מומחה לשמן זית המתגורר בקפריסין, הדגיש את הפער בין איכות השמנים המקומיים האמיתית לבין הייצוג שלהם בשוק. "שמן הזית היווני והקפריסאי הם מבין האיכותיים ביותר בים התיכון, אך הם נמכרים באופן שיטתי בכמויות גדולות לאיטליה, שם הם מעורבבים ומשווקים כשמן זית איטלקי כתית מעולה," הוא ציין.
לפי הדו"ח, 93 אחוזים מדגימות שמן הזית שנבדקו ברחבי האיחוד האירופי עמדו בדרישות הכימיות החוקיות. עם זאת, המבקרים ציינו בעיות מתמשכות בתנאי אחסון, בפיקוח וביכולת הרשויות לעקוב אחר שמנים למקורם, אף על פי שזהו דרישה חוקית.
נטיין הדגיש שחציית בדיקות כימיות אינה מבטיחה את איכות השמן הכתית המעולה. "ניתן לעבור כל בדיקת מעבדה ועדיין לשאת פגמים בשמן. רק צוותי טעימה מיומנים יכולים לזהות ליקויים חושיים, ושלב זה חסר ברוב שרשראות הייצור באירופה," הזהיר.
לקפריסין יש אקלים נוח שמשפר את הטעם ותכונות הבריאות של שמן הזית שלה, אך חולשות ברמת העיבוד ממשיכות להתקיים, במיוחד במחקות קטנות יותר. "חלק מהמחקות עדיין משתמשות במערכות תלת-שלביות מיושנות," הסביר נטיין. "הניתוח הכימי עשוי להיראות תקין, אך פגמים הנגרמים מחמצון, מזהמים או היגיינה לקויה עלולים להישאר בלתי מזוהים."
השיווק נשאר גם הוא מכשול משמעותי לשמן זית קפריסאי. "קונים איטלקים מעריכים אותו כי הוא משפר את איכות התערובות שלהם, לא כי קפריסין מוכרת כמקור פרימיום," אמר. חוסר ההכרה הזה מגביל את הפוטנציאל של היצרנים המקומיים לקבל הערכה הוגנת עבור מוצריהם האיכותיים.
הבדיקה הדגישה בעיות במעקב, במיוחד עבור יצרנים קטנים שלעיתים חסרה להם ההכשרה והמשאבים הדרושים לעמוד בדרישות רגולטוריות מורכבות. "רבים מיצרני הקטנים יוצרים שמן זית יוצא דופן, אך אין להם מבנה שיתופי ואין להם דרך לעמוד בדרישות מעקב מורכבות בעצמם," אמר נטיין, תוך הדגשה שזה צריך להיות חוזק לקפריסין.
המבקרים זיהו גם פערים במעקב אחר מזהמים מעבר לאיתור חומרי הדברה, כאשר שאריות פלסטיק מעוררות דאגה מיוחדת. נטיין פרט, "שמן הזית סופג מזהמים בקלות רבה, הם יכולים להגיע משמנים למכונות, חומרי אריזה או פלסטיקים לא מתאימים המשמשים במחקות."
שיטות האחסון וההובלה הוצגו גם כגורמי סיכון, כאשר נטיין הזהיר שמכלי פלסטיק יכולים להגיב באופן שלילי עם שמן הזית. הוא קרא לשימוש באחסון מזכוכית ובהגנת חנקן כסטנדרט, אף על פי שהיישום נשאר לא אחיד בענף.
שמן זית מיובא נראה כאזור נוסף של דאגה. בעוד שהיבוא מהווה כ-9 אחוזים מצריכת האיחוד האירופי, רק מעט מדינות חברות כוללות אותו בתוכניות פיקוח מבוססות סיכון. באיטליה, לא נבדקו משלוחים מיובאים גדולים ב-2023 או 2024, בעוד שספרד בדקה רק שלוש דגימות לשאריות חומרי הדברה במשך חמש שנים.
משרד הבריאות של קפריסין הצהיר כי הוא בוחן מקרוב את ממצאי הדו"ח. דובר המשרד אמר, "קפריסין כבר שומרת על בקרות נוקשות על בטיחות מזון, אך דו"ח זה מראה שנדרש מעקב מפורט יותר אחר מזהמים מסוימים." הם הדגישו את החשיבות של הנחיות ברורות ברמת האיחוד האירופי ותיאום חזק יותר בנושא יבוא, מעקב ותקני אחסון.
הנציבות האירופית קיבלה את כל ההמלצות של המבקרים, והתחייבה לשפר את הפיקוח, לשפר את הנחיות המעקב ולשלב את היבוא בהערכות סיכון עתידיות. בית הדין לביקורת האירופי סיכם שהאתגרים אינם נובעים מהונאות נרחבות אלא מהטמעה לא אחידה של התקנות הקיימות, מה שמשאיר את הצרכנים תלויים ברפורמות שעדיין בפיתוח.
