סאבינה קוללה מוכיחה שכל אישה יכולה לכבוש את אתגרי אופני ההרדות, ספורט שבמסורת נשלט על ידי גברים. המסע של הרוכבת הקפריסאית הוא לא רק על הישגים אישיים, אלא גם על השראת נשים אחרות לקחת צעד אל תוך העולם המלהיב הזה.

צילום: cyprus-mail.com
קוללה, שהשתרשה תחת הכינוי ברשתות החברתיות ‘Eat her dust’, מדגישה שזה לא רק מחווה ליכולותיה אלא קריאת לחימה לנשים בכל מקום. השנה, היא כתבה היסטוריה כראשונה מנשים מקפריסין ויוון שהתחרתה במירוץ Mountain of Hell היוקרתי לאופניים חשמליים, שמתקיים על רקע מרהיב בLes Deux Alpes, צרפת.

צילום: cyprus-mail.com
מירוץ Mountain of Hell ידוע במסלולו התובעני, בו כ-1,000 רוכבים יוצאים למסע מרתק שמתחיל מקרחונים בגובה 3,400 מטר. התחרות נמשכת כ-25 ק"מ, ומתאפיינת בירידה אנכית של עד 2,500 מטר. עבור קוללה, ההשתתפות הייתה דרך לאתגר את עצמה ולהוכיח שנשים שייכות לספורט האקסטרים.
“בחרתי במירוץ Mountain of Hell כי רציתי לאתגר את עצמי. באמת רציתי לראות אם אני יכולה לעשות את זה; קודם כל לסיים את המירוץ ושנית להופיע במיטבי,” היא משתפת, בהרהור על המוטיבציה שלה להתמודד עם אתגר כה אינטנסיבי.
בגיל 25 בלבד, קוללה עברה שינוי משמעותי בחייה, ממסלול בקריירה של חשבונאות ומימון אל עולם השיווק הדיגיטלי הדינמי. לאחר שהבינה שהדרך הקודמת לא מספקת אותה, היא רדפה אחרי תואר שני במדריד, שהוביל אותה בסופו של דבר להקמת סוכנות השיווק שלה בקפריסין. עצמאות חדשה זו אפשרה לה להקדיש את עצמה במלואה לתשוקתה לאופני הרכיבה למטה במדרונות.
אהבתה לספורט האקסטרים החלה בילדות, בחופשות משפחתיות מלאות סקי, ראפטינג ופעילויות הרפתקניות נוספות. עם זאת, קוללה מודה כי פיתוח מנטליות תחרותית דרש זמן ומאמץ. “קשה לי לפתח את המנטליות התחרותית של ספורטאים אבל אני עובדת על זה,” היא מסבירה. המסירות והאימונים שלה לקחו תפנית רצינית כשהיא עברה לפלטרס, אזור הררי בקפריסין, כדי להקל על ההכנות למירוץ.
לשלושה חודשים לפני האירוע, קוללה אימצה שגרת אימון קפדנית, שהקדישה חמש עד שש שעות ביום לכושר גופני. זה כלל איזון מדויק בין תזונה למנוחה, שחשוב לשמירה על רמות האנרגיה. הלוגיסטיקה של האימונים הייתה מאתגרת, והיא לעיתים קרובות נשענה על אחרים כדי להעביר אותה לפסגת הרי טרודוס, שם היא תרגלה את כישורי הירידה במדרונות.
כשגיע הזמן למירוץ, קוללה התמודדה עם סבב הסינון המאיים, שהיווה אתגר קשה במיוחד לרוכבי אופניים חשמליים. העליות התלולות ומשקל האופניים החשמליים הפכו את המסלול לתובעני במיוחד. למרות המכשולים, היא הצליחה להעפיל, הוכחה לעבודה הקשה והנחישות שלה.
ביום המירוץ, האווירה הייתה חשמלית אך מאיימת, עם פתיחה המונית שבה עמדה שורה לצד רוכבים גברים רבים. קוללה זוכרת היטב את הפחד והאדרנלין של הרגע, ומתארת אותו כאחד מהרגעים המפחידים בחייה. “את לא יודעת אם מישהו יגיע מאחוריך ויפגע בך,” היא אומרת, ומדגישה את הטבע הכאוטי של ההתחלה.
כשהמירוץ התקדם, קוללה חוותה נפילה קשה שגרמה לה להחליק במורד המסלול. “זה הרגיש כנצח,” היא משחזרת, מתפללת למצוא דרך לעצור. למזל טוב, הצליחה לשוב על רגליה ולהמשיך, ובכך הפגינה חוסן מול הקשיים. לאורך המירוץ ניווטה בשטחים משתנים, מפסי קרח לרצועות בוציות, תוך שהיא דוחפת את גבולותיה בכל שלב.
מעבר קו הסיום הביא גל של הקלה והישג. “כל השאר שעמדו שם היו גברים. זה היה התרחיש האידיאלי, אבל באמת ניסיתי רק לאתגר את עצמי,” היא מהרהרת ברגע הניצחון ההוא.
בחזרה בקפריסין, קוללה אינה מתמקדת רק ביעדים האישיים שלה אלא גם נלהבת מיצירת קהילה של נשים ברכיבה למטה במדרונות. עם מספר מועט של רוכבות באי, היא יזמה יצירת סביבה תומכת. “הקמתי את החשבון ברשתות החברתיות במטרה לעודד עוד נשים לנסות את הספורט הזה,” היא מסבירה, בתקווה להניע אותן לחקור את הגבולות שלהן.
עם תוכניות לארגן סוף שבוע רכיבת הרים בטרודוס, קוללה נרגשת מהעניין שהיא מקבלת מנשים אחרות שרוצות להשתתף. “יש אנשים שרוצים לנסות ולחקור את הספורט הזה,” היא אומרת, ומדגישה את יופיו של הטבע ואת נגישות מסלולי הרכיבה באזור.
למרות הסטטיסטיקות המדאיגות של ייצוג הנשים בספורט האקסטרים, קוללה נשארת אופטימית. היא מאמינה שעם יותר עידוד ואפשרות לאירועים נפרדים לנשים, ניתן לפרק את המחסומים. “היום אני חושבת שאם אתה עובד קשה, ממש קשה, אתה יכול לעשות כל דבר בחייך,” היא מסכמת, מגשימה את רוח הנחישות שמגדירה את מסעה.
