מציאת מטרה בקפריסין שינתה את חייו של ניקלאס וילהלם, כשהוא יוצא למשימה לנקות את חופי האי הנקיים מפסולת ואת האתרים הטבעיים.
צילום: cyprus-mail.com
- מציאת מטרה בקפריסין שינתה את חייו של ניקלאס וילהלם, כשהוא יוצא למשימה לנקות את חופי האי הנקיים מפסולת ואת האתרים הטבעיים.
מקורו בדרום גרמניה, ניקלאס בן ה-31 עזב חיים שכבר לא הרגישו מספקים. הוא מודה בכנות, "כבר לא הייתי מאושר בגרמניה בהקשרים רבים; זו לא מקום שבו אני רוצה לגדל את ילדיי בעתיד." בניסיון לשינוי, הוא הציב את מבטחו במלטה, שם חווה לראשונה את חיי האי. עם זאת, סיפורו של חבר על הטוב לב שנמצא בקפריסין משך אותו בסופו של דבר ללרנקה.
צילום: cyprus-mail.com
"ביקרתי בקפריסין זמן קצר לאחר מכן וקיבלתי את ההחלטה לעבור לכאן," הוא נזכר. כשהוא מאמץ את תפקידו כנודד דיגיטלי, ניקלאס הקים סוכנות שיווק שאפשרה לו גמישות לעבוד מכל מקום, ובמהרה מצא את עצמו בלימסול. "לא חיפשתי מטרה; אף פעם לא חשבתי שאחרי ארבעה חודשים כאן אחכה לאסוף זבל ואמץ חתול!"
המסע שלו החל כשהחל לנקות את המקום האהוב עליו, חוף שהוא מכנה בחיבה "חוף הכוח". "פרסמתי את הסרטון הראשון שלי על הניקוי, שבו דיברתי על הסיבות שעוררו אותי לעשות זאת, ואנשים פנו לעזור." המעשה הפשוט של שיתוף התשוקה שלו עורר תנועה; זרים ממדינות שונות הצטרפו יחד כדי לעשות שינוי.
צילום: cyprus-mail.com
"התחושה הייתה מדהימה לגמרי; לדעת שאתה יכול לאחד אנשים למטרה טובה באמצעות הרשתות החברתיות," הוא מסביר. הצורך להתמודד עם זיהום הפסולת, שהוא מתאר כ"אסון" על האי, הפך למניע המוביל שלו. "האיי היפהפה הזה כל כך מזוהם… ביקרתי בהרבה מקומות חבויים כאן, כמו נהרות וסכרים, וששמתי לב שהם מאוד מזוהמים."
עם כל ניקוי, ניקלאס מצא סיפוק בראות התוצאות המוחשיות של מאמציו. "ברגע שניקיתי את חוף הכוח בעיקר מעשנות סיגריות וחפצים קטנים, הרגשתי סיפוק לראות שעשיתי משהו למקום שאני אוהב. הבנתי שיש הרבה זבל גם באזורים טבעיים אחרים."
מה שהתחיל כרגש אישי התרחב במהרה למשימה רחבה יותר. ניקלאס התחיל לבחור אתרי ניקוי באופן אסטרטגי, מכוון לאזורים שבהם פסולת סביר שתגיע לים אם תשאר ללא טיפול. "אני לומד להכיר מקומות מאוד מזוהמים שבהם, סביר להניח, אנשים לעולם לא ינקו את הזבל," הוא אומר ומדגיש את הצורך הדחוף לפעולה.
כעת מוביל קבוצה של מעל 90 מתנדבים, ניקלאס ארגן ניקיונות ברחבי האי, כולל בפאפוס, לרנקה וניקוסיה. "כבר ערכנו שלושה ניקיונות בפאפוס, ביקרנו בלימסול ארבע עד חמש פעמים, ואף נסענו לאיה נאפה." יחד הם אספו מעל ארבעה טונות של פסולת, מה שמדגים את גודל הבעיה. "כאשר אנחנו מבצעים ניקוי, יש יותר מ-20 שקיות זבל גדולות של 100 ק"ג, ולפעמים אנו מוצאים דברים מפתיעים כמו אסלה או ריהוט גן."
בעוד ניקלאס מודה כי הוא עדיין לא בקי בתהליכי המיחזור בקפריסין, הוא להוט ללמוד עוד. "השלב הראשון הוא לאסוף את הפסולת; השלב השני הוא הטיפול והמחזור," הוא מציין. הוא בשיחות עם חברה ביוון על שיטות מיחזור שניתן ליישם בקפריסין.
חזונו מתרחב מעבר לניקיונות; הוא שואף ללמד את הדורות הצעירים על אחריות סביבתית. "אני רוצה ללמד חברים נוספים מהדור הצעיר לקחת אחריות על הסביבה," הוא משתף. בשותפות עם עמותות מקומיות, הוא תומך ביוזמות שעובדות על תוכניות חינוכיות, כמו יוזמת התיירות בת-קיימא בקפריסין.
בזכות כוחן של הרשתות החברתיות, ניקלאס הפך את זה למשימתו להעלות מודעות. "הכוח היחיד שלי הוא ליצור סרטונים ולעורר מעורבות; ככל שהסרטונים יותר פופולריים, כך יותר מודעות אני יכול להפיץ." הוא נוקט גישה ייחודית, בכך שהוא מתנקה מהחולצה במהלך הניקיונות ומשלב כיף עם מסר רציני: "לעשות את איסוף הזבל לטרנדי."
הסגנון הלא שגרתי שלו משך תשומת לב חיובית ושלילית כאחד, אך הוא לא היסס. "בסוף היום, אם משלבים את זה עם אישיות או משימה מאחוריו, אנשים הופכים למעריצים של המשימה ומנסים לשנות את ההתנהגות שלהם."
למרות הצלחתו לגייס מתנדבים, ניקלאס שם לב לחוסר איזון בהשתתפות. "מ-90 המתנדבים בקבוצה שלי, מקסימום 20 הם קפריסאים." הוא מאמין שהגאווה המקומית עשויה למנוע מאחרים להצטרף עם זר. "היה עדיף שיהיה קפריסאי שפונה אליהם," הוא מציע בחשיבה על דרכים לגשר על הפער הזה.
ועדיין, בנחישותו הבלתי מתפשרת, ניקלאס ממשיך להעניק השראה לאחרים. "אם כל אחד יאסוף יום יום פיסת אשפה אחת, זה באמת יעשה שינוי." הוא מדגיש את ההיבט של בניית הקהילה במסגרת פעולות הניקיון, וציין כי לעיתים קרובות נרקמים קשרי ידידות במהלך המאמצים הללו. "אתה עושה טוב לטבע, אתה יוצר קשרים עם אנשים נפלאים, ואתה מאחד אנשים שהופכים לידידים טובים מאוד."
