קפריסין מנווטת בזהירות את תפקידה במועצת השלום (BoP) בהקשר לעזה, כשהיא משתתפת כמסתכלת ובוחנת את אופציותיה העתידיות. הפגישה הראשונה של ה-BoP התקיימה בוושינגטון די.סי., שם קפריסין הוצגה על ידי שר החוץ קונסטנטינוס קומבוס. השתתפות זו משמעותית כמעורבות אסטרטגית אך זהירה, שכן האי נשאר מחוץ לחברות מלאה בפורום.
תמונה: cyprus-mail.com
עזה: מעמד מסתכלות והשתתפות
קפריסין נכחה ב-BoP כאחת מ-12 מדינות החברות באיחוד האירופי שמשתתפות כמסתכלות. מעמד זה מאפשר רמה מסוימת של מעורבות, אך אינו מקנה לקפריסין תפקיד מוסדי או חברות. מקורות דיפלומטיים בניקוסיה ציינו שנוכחותו של קומבוס הייתה ייחודית לפגישה זו ואינה מרמזת על מעמד מסתכל כולל בארגון.
תמונה: cyprus-mail.com
קיימות חששות לגבי התאמת ה-BoP לחוק הבינלאומי, במיוחד לאור העובדה שיו"ר בלתי מוגבל הוא הנשיא לשעבר של ארה"ב דונלד טראמפ. נשארים סימני שאלה בנוגע ללגיטימיות המשך הנהגתו לאחר עזיבת התפקיד. בנוסף, הדרישה להתחייבות פיננסית משמעותית של מיליארד דולר עבור חברות קבועה מגבילה את קפריסין.
יסודות משפטיים ומעורבות עתידית
השתתפותה של קפריסין ב-BoP מונעת בעיקר על ידי עניינה במצב בעזה. מקורות ציינו שהפגישה התמקדה ספציפית בעזה, המעוגנת בהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם 2803. החלטה זו, שעברה ב-17 בנובמבר 2025, קבעה מסגרת לתכנית השלום בעזה שהוסכמה בין ישראל לחמאס.
בינתיים נשאלים לגבי השתתפות עתידית, אנשי רשמיים ציינו שקפריסין תעריך את מעורבותה עם ה-BoP על בסיס מקרה למקרה. כל מעבר אפשרי מסטטוס מסתכל לחבר ידרוש אישור פרלמנטרי, שכן ירשום כניסה להסכם בינלאומי.
מעורבות דיפלומטית מדודה
אירפידס אבירייבדס, דיפלומט בולט ושגריר בזכות הכבוד, הגדיר את השתתפות קפריסין כ'מעורבות מדודה'. הוא הדגיש שמעמד המסתכל מאפשר לקפריסין להשתתף בדיונים חיוניים מבלי לקחת אחריות על כיוון ה-BoP. כמו כן, ציין שהחלטת מועצת הביטחון 2803 היא מפתח להבטחת לגליות פעולת ה-BoP והגבלתה בזמן.
מבחינה מעשית, קפריסין השקיעה בתפקידה כמרכז הומניטרי לעזה ושואפת לתרום למאמצי השיקום. בהקשר זה, היעדרות מהדיונים בחסות האו"ם תהיה קשה להצדקה.
חששות בנוגע למרכז התיאום האזרחי-צבאי
קפריסין מעורבת גם ב'מרכז התיאום האזרחי-צבאי' (CMCC) לעזה, שיצר דאגות רציניות לגבי מטרתו האמיתית. דיווחים מצביעים על תכניות למודל של פיקוח בעזה, שמעוררות שאלות אתיות ומשפטיות. מסמך שהודלף מה-CMCC מתאר "קהילה מתוכננת" ברפיח שתתנהל תחת פיקוח קפדני של הצבא הישראלי.
ה-CMCC הוקם בידי הפיקוד המרכזי של ארה"ב (CENTCOM) ב-17 באוקטובר 2025 ומטרתו לפקח על יישום הפסקת האש ולהקל על סיוע הומניטרי. עם זאת, הגילויים האחרונים עוררו ביקורת על השלכות אפשריות של אמצעי הפיקוח הללו על האוכלוסייה הפלסטינית.
תפקידה של קפריסין ב-CMCC
משרד הביטחון של קפריסין אישר כי מאז נובמבר 2025 משתתפת קפריסין ב-CMCC, כשקצין בדירוג קולונל משמש כקשר הלאומי. אף על פי שפרטים לגבי תפקידו המדויק של הקצין אינם ברורים, המשרד הצהיר שהשתתפותה של קפריסין מוערכת באופן מתמשך בהתבסס על התועלות שהיא נותנת למדינה.
משרד החוץ חזר והדגיש את מחויבותה של קפריסין לתמיכה במאמצי הייצוב בעזה, בהתאמה להחלטת מועצת הביטחון 2803. לאור הדיווחים שהודלפו בנוגע ל-CMCC, אבירייבדס הביע שאם הטענות בנוגע לפיקוח נכונות, הן מצבות דילמות משפטיות ואתיות משמעותיות.
לקראת שלום צודק ובר-קיימא
אבירייבדס הזהיר שבעוד שקפריסין חייבת להיות מעורבת בדיונים על שיקום עזה, עליה לוודא שתרומותיה אינן מקלות על מנגנוני שליטה מדכאים. עקרונות הפרופורציונליות, שלטון החוק וכבוד האדם הם בראש סדר העדיפויות במסגרת המשפט ההומניטרי וזכויות האדם הבינלאומיות.
בהמשך, כל מהלך אפשרי של קפריסין מסטטוס מסתכל לחברות מלאה ב-BoP או אינטגרציה נוספת ל-CMCC יצריך הערכה זהירה של התאמתו לחוק הבינלאומי ולכיבוד התחייבויותיה ההסכמיות. בנוסף, הכללת נקודות המבט הפלסטיניות באמת צריכה להיות שיקול יסודי בכל מבנה שלטוני הנוגע לעזה.
