שיתוף פעולה בין קפריסין, ישראל ויוון צפוי לגדול משמעותי, כפי שהדגיש הנשיא ניקוס כריסטודולידס במהלך ביקורו האחרון בישראל בפסגת קפריסין-יוון-ישראל. בפגישה עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, הנשיא יצחק הרצוג וראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטקיס, הביע כריסטודולידס מחויבות חזקה לשיתוף פעולה בתחומים כמו אנרגיה והגנה.
חיזוק הקשרים התלת-צדדיים
בהצהרותיו, אמר כריסטודולידס, “מדינותינו הן שלוש מדינות צפויות ואמינות באזור בעל חשיבות גיאופוליטית גדולה ולמרות האתגרים והלחצים הגיאופוליטיים העמוקים בתחום הביטחון, שיתוף הפעולה שלנו לא התערער.” הוא הדגיש את הפוטנציאל לשיתוף פעולה מוגבר, והצהיר כי אין “גבולות לאפשרויות שיתוף הפעולה” בין שלוש המדינות, במיוחד בתחום הביטחון, הבטחון הכלכלי והאנרגיה.
מטרות משותפות ויציבות אזורית
נתניהו הדהד את תחושות אלו בפוסט ב-X, בו הביע את נחישותו להעמיק את הקשרים בין שלוש המדינות. הוא אמר, “נמשיך לעבוד יחד, בהתמדה ובנחישות, לחזק את הביטחון, לקדם פיתוח כלכלי ולהעמיק את הקשרים בין מדינותינו ועמים.”
הצהרה משותפת שפורסמה לאחר פגישתם חיזקה את מחויבות המנהיגים לחיזוק שיתוף הפעולה התלת-צדדי בתחום הביטחון והחוסן, והדגישה שהאזור נמצא ב”נקודת מפנה היסטורית.” ההצהרה שיקפה חזון משותף של התקדמות המבוססת על הקשרים ההיסטוריים והאינטרסים המשותפים שלהם.
חזון משותף לעתיד
המנהיגים ציינו כי חזונם נועד להביא עידן של יציבות, שגשוג ושיתוף פעולה הנמשך מהודו דרך המזרח התיכון והים התיכון המזרחי ועד אירופה. הם הדגישו את החשיבות של פעולה מתואמת כדי להתמודד עם אתגרים קיימים ועולים.
בהקשר למאמצים הומניטריים, הם הכירו בתרומת קפריסין ויוון, כולל תוכנית אמלתיאה, והדגישו את הצורך להבטיח שסיוע הומניטרי יגיע לאזרחים בבטחה. המנהיגים אישרו את זכותה של ישראל להגנה עצמית וסירבו להאשמות חסרות יסוד נגד המדינה.
שיתוף פעולה באנרגיה ופרויקטים עתידיים
בדיון על סוגיות אנרגיה, שלוש המדינות דנו במחויבותן לפרויקטים משותפים, במיוחד בפיתוח גז טבעי וחיבורי חשמל, כגון מחבר הים הגדול (GSI). הם ראו את הנשיאות הקרובה של קפריסין במועצת האיחוד האירופי כהזדמנות לחזק את שיתוף הפעולה בין האיחוד האירופי לישראל.
המנהיגים חיזקו את מחויבותם להרחיב את הסכמי אברהם, הסכם שמטרתו לנרמל את היחסים בין ישראל למספר מדינות ערב. הם בירכו על ההתקדמות האחרונה בדיאלוג בין ישראל ללבנון, שמתקיים בתיווך אמריקאי.
החלפה תרבותית וחינוכית
בסיום, הביעו המנהיגים רצון להעמיק את ההחלפות התרבותיות, החינוכיות והאקדמיות כדי לטפח הבנה הדדית וחברות בין החברות שלהם. הדגש על הקשרים התרבותיים משקף אסטרטגיה רחבה יותר לבניית קשרים חזקים המבוססים על ערכים משותפים.
פגישות דו-צדדיות משמעותיות
מוקדם יותר בביקורו, פגש כריסטודולידס את הנשיא יצחק הרצוג, שהדגיש את עמדתה הגיאופוליטית החשובה של קפריסין כ”גשר של שלום” באזור. הרצוג ציין כי היחסים הבילטראליים בין קפריסין לישראל התחזקו משמעותית בשנים האחרונות, מה שמעיד על פרספקטיבה חיובית לשיתוף פעולה בעתיד.
כריסטודולידס הביע ציפייה להסכמים נוספים שיחזקו את היחסים האסטרטגיים שלהם במהלך הפסגה. הוא התייחס לעלייה המשמעותית בתנועת התעופה, עם מעל 180 טיסות שמחברות את קפריסין וישראל בקיץ, כסמן לקשרים הקרובים ביניהן.
מחויבות לסוגיות הומניטריות
במהלך הפסגה, מיצוטקיס נפגש גם עם נשיא פלסטין מחמוד עבאס, וחזר על תמיכת יוון בפתרון שתי המדינות. הוא הדגיש את נכונותה של יוון להקל על דיאלוג בין כל מדינות האזור.
עבאס, בתגובה, הביע תודה למיצוטקיס על תמיכת יוון והדגיש את הצורך ביישום תוכנית השלום של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ וقرار מועצת הביטחון של האו"ם 2803 להשגת הפסקת אש בעזה. הוא ציין כי צעדים אלו חיוניים למניעת עקירה נוספת ולאפשר לרשויות הפלסטיניות למלא את אחריותן.
בסיום ביקורו בן היום בישראל, הביע כריסטודולידס מחויבות להמשך שיתוף הפעולה בין קפריסין, יוון וישראל, שנראה כי עומד לגדול בשנים הקרובות. הזמנתו את הרצוג לבקר בקפריסין מדגישה עוד יותר את חיזוק הקשרים בין מדינות אלו.
