בסיסים בריטיים — הקריאה לסיום טענות בריטיות על בסיסים צבאיים בקפריסין צוברת תאוצה כשארגוני עורכי הדין האירופיים לדמוקרטיה וזכויות אדם, יחד עם איגוד עורכי הדין הדמוקרטי של קפריסין, מעלים את דאגותיהם. הם מתארים את הבסיסים באקרוטירי ודקליה כ"שורש קולוניאלי, עלבון דמוקרטי והתקפה ישירה על הריבונות של העם הקפריסאי."
בסיסים בריטיים: ההקשר ההיסטורי של הבסיסים
מאז שקיבלה עצמאות פורמלית לפני למעלה מ-60 שנים, קפריסין נתפסת על ידי ארגונים אלה כמפושרת חלקית בלבד מהקולוניאליזם. הבסיסים הצבאיים הוקמו ב-1960 כחלק מתנאי העצמאות, שאפשרו לבריטניה לשמור על שליטה בחלקים משטח קפריסין למטרות צבאיות ואסטרטגיות. הסדר זה עורר מחלוקת רבה, כשאנשים רבים טוענים שהוא הושת תחת תנאי כפייה ולא מתוך הסכמה אמיתית.
טיעונים משפטיים נגד הריבונות הבריטית
קבוצות עורכי הדין דוחות בתוקף את טענת בריטניה שהאזורים באקרוטירי ודקליה מהווים שטח ריבוני בריטי. הם טענים שטענה זו חסרת לגיטימציה ומפרה את הדין הבינלאומי. בהתייחסם להחלטה 1514 של העצרת הכללית של האו"ם מ-1960 בנושא הפירוק הקולוניאלי, הם מדגישים כי יש לשמור על שלמות השטחים הקולוניאליים במהלך תהליך הדה-קולוניזציה.
בנוסף, הם מצטטים את חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) מ-2019 בנוגע לארכיפלג צ'אגוס, שם קבע בית הדין כי בריטניה השלימה באופן לא חוקי את תהליך הדה-קולוניזציה של מאוריציוס על ידי ניתוק הארכיפלג ב-1965. בית הדין סיכם כי לבריטניה יש חובה לסיים את הממשל שלה בשטח, עיקרון שהארגונים טוענים שהוא חל במידה שווה גם על קפריסין.
מורשת קולוניאלית ומשמעותה
לפי ההודעה שפרסמו קבוצות עורכי הדין, הבסיסים הבריטיים אינם מייצגים ריבונות חוקית אלא המשך של שלטון קולוניאלי. הם טוענים שהסדר זה מפצל את שלמות השטח של קפריסין ומציב סיכונים, במיוחד בכך שהוא הופך את האי לפלטפורמה לפעולות צבאיות זרות.
הארגונים מדגישים שהבסיסים שימשו לפעולות צבאיות על ידי מדינות שלישיות, כולל ארצות הברית. פעילויות אלו, הם טוענים, עלולות למשוך את קפריסין לסכסוכים ולסכן את שלמותה הטריטוריאלית.
דאגות לגבי מעורבות בינלאומית
בהודעה גם מצוטטת חוות הדעת המייעצת הצפויה של בית הדין הבינלאומי לצדק לשנת 2024 לגבי מדיניות ישראל בשטח הפלסטיני הכבוש. הם טוענים כי מדינות שלישיות חייבות להימנע ממתן סיוע או תמיכה שמאפשרות מצבים שמפרים את הדין הבינלאומי. נקודת מבט זו מחזקת את הטענה שהבסיסים הצבאיים בקפריסין אינם תואמים את עקרונות הדין הבינלאומי וזכויות העם הקפריסאי.
קריאה לפעולה ולהשתחררות מהקולוניאליזם
קבוצות עורכי הדין טוענות שנוכחות הבסיסים הצבאיים הבריטיים קשורה ביסודיות לנושאים של הדין הבינלאומי, הדה-קולוניזציה והגנה על זכויות העם הקפריסאי. הם טוענים שלקפריסין יש זכות לגיטימית לערער על הסדר קולוניאלי זה בפורומים בינלאומיים, בהסתמך על העקרונות שהוכרו במקרה מאוריציוס ודורשים דה-קולוניזציה מלאה.
בהצהרתם הם קוראים לסיום הטענות הבריטיות על אקרוטירי ודקליה, לביטול כל הפריבילגיות הקולוניאליות ולהחזרת כל שטחי קפריסין לבעליהם החוקיים — העם הקפריסאי.
תפקידה של הממשלה בעתיד
בנוסף, הארגונים קוראים לממשלת קפריסין להפסיק את מה שהם מתארים כסובלנותה כלפי הבסיסים הצבאיים הבריטיים. הם מפצירים בממשלה לפעול מול הרשויות הבריטיות כדי להבהיר את הצעדים הנדרשים להסרת הבסיסים. קריאה זו לפעולה משקפת תחושה גוברת בקרב קבוצות משפטיות ופוליטיות מסוימות בקפריסין שההסדר הנוכחי מיושן ומזיק לריבונות המדינה.
מבט לעתיד
השיח סביב הבסיסים הצבאיים הבריטים בקפריסין מדגיש מתחים מתמשכים הקשורים למורשות קולוניאליות ולשאיפה לעצמאות אמיתית. ככל שקבוצות עורכי הדין הללו מתאגדות לשינוי, ההשלכות של דרישותיהם עשויות להדהד לא רק בתוך קפריסין אלא גם בדיונים רחבים יותר על דה-קולוניזציה ודין בינלאומי. הדרך לטיפול בנושאים אלה תדרוש ניווט זהיר בנופים היסטוריים, משפטיים ופוליטיים מורכבים.
