ציר אנטי-טורקי — מנהיג הטורקים הקפריסאים, טופרן ארהרמן, הביע ביום שני את דאגותיו בנוגע למה שהוא כינה "ציר אנטי-טורקי" שנוצר על ידי יוון, ישראל וקפריסין בתחומי האנרגיה וההגנה. בפוסט ברשתות החברתיות, הוא הביע אכזבה שבניגוד להצהרות האחרונות של נשיא קפריסין ניקוס כריסטודולידס בנוגע לפתרון סוגיית קפריסין, פעולות ממשלות אלו נידות נראות סותרות את המטרה הזו.
ציר אנטי-טורקי: קריאות לשיתוף פעולה במקום קונפליקט
ארהרמן הדגיש כי שיתוף הפעולה בין קפריסין, טורקיה ויוון בענייני אנרגיה הוא חיוני לטיפול בבעיה הוותיקה של קפריסין. הוא אמר, "אנחנו אומרים כבר זמן רב כי שיתוף הפעולה בין קפריסין, טורקיה ויוון בתחום האנרגיה הוא אחד הגורמים המניעים החשובים ביותר לפתרון סוגיית קפריסין. הפתרון לא מגיע על ידי יצירת והאכלת אנטגוניזם, אלא על ידי יצירת שיתוף פעולה." דבריו מדגישים צורך דחוף בדיאלוג במקום בפילוג.
מחפשים שותפות שוויונית
יתרה מזאת, ארהרמן הציע גישה יותר כוללת למשא ומתן, וקרא להכרה גם בטורקים הקפריסאים וגם ביוונים הקפריסאים כשותפים שווים בכל דיון. הוא אמר, "אווירה לפתרון לא יכולה להיווצר על ידי התעלמות מהטורקים הקפריסאים, אלא באמצעות גישות המראים כי הטורקים הקפריסאים והיוונים הקפריסאים מתקבלים כשותפים שווים." עמדתו זו מדגישה את הצורך בכבוד והכרה הדדית במאמץ להשגת שלום.
מעשים מדברים יותר ממילים
בהצהרתו, ארהרמן חזר על כך שהדרך לפתרון דורשת מחויבות ממשית מכל המעורבים. הוא אמר, "הפתרון עצמו זקוק לאווירה שמקדימה אותו… ומצופה מכל מי שאומר שהוא רוצה פתרון לתרום ליצירת האווירה הזו לא רק במילים אלא גם במעשים." קריאה זו לפעולה מדגישה את החשיבות של מאמצים ממשיים על פני התחייבויות מילוליות בלבד.
מוקד על הוגנות ומדידה
ארהרמן הרחיב על הצורך בהערכה הוגנת של רצון הצדדים המעורבים לנהל דיאלוג בונה. הוא הדגיש שכל הערכה של הרצון לפתרון לא צריכה להסתכם לדיונים סביב שולחן המשא ומתן. לטענתו, "אם אמורה להתבצע 'מדידה והערכה', יש למדוד את 'הרצון לפתרון' של כולם לא רק לפי מה שנעשה או לא נעשה בשולחן המשא ומתן." נקודת מבט זו מציעה הבנה רחבה יותר של מחויבות מעבר למשא ומתן פורמלי.
התפתחויות אחרונות בפרויקטים אנרגטיים
הערותיו הגיעו זמן קצר לאחר הנשיא כריסטודולידס קיים שיחת טלפון עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ביום ראשון. השניים דנו בכמה פרויקטים, כולל מחבר הים הגדול והנתיב הכלכלי המתוכנן הודו-מזרח תיכון-אירופה (Imec). מחבר הים הגדול חשוב במיוחד, מכיוון שמטרתו לחבר את רשתות האנרגיה של קפריסין, ישראל ויוון.
דאגות לגבי חיבור אנרגטי
ארהרמן הביע התנגדות פומבית למחבר הים הגדול, וטען כי הוא עלול להחריף מתחים במקום לקדם שיתוף פעולה. למרות זאת, שר האנרגיה הקפריסאי מיכאל דמיאנוס הבטיח בחודש שעבר שהפרויקט "לא יתמוטט" למרות המחלוקת סביבו. הדיאלוג בין קפריסין ויוון בנוגע לחיבור האנרגטי הראה סימנים של מתיחות, אם כי דמיאנוס הביע אופטימיות לגבי השגת הבנה משותפת.
מתחים בתחום ההגנה
בנוסף לדאגות בתחום האנרגיה, הצהרותיו של ארהרמן משקפות מתחים גוברים בתחום ההגנה. לאחרונה, שר ההגנה הקפריסאי וסיליס פאלמאס הכחיש דיווחים שהציעו כי קפריסין, ישראל ויוון מתכננות להקים "כוח תגובה מהירה" צבאי שמטרתו להתמודד עם כוחות טורקיים במזרח הים התיכון. פאלמאס הצהיר, "אני אומר לכם שנושאים ברמה גבוהה כזו מתקבלים על ידי ההנהגה הפוליטית, וכראש הפוליטי של משרד ההגנה אני מציין שמושא זה לא הועלה ולא דנו בכל נושא כזה."
השערות סובבות תיאום צבאי
דיווחים אלו הופיעו לראשונה בעיתון היווני טא ניאה, שטען כי יוקם כוח בריגדה הכולל כ-2,500 חיילים עם נכסים צבאיים שונים. פאלמאס דחה את הטענות הללו, וציין שאפילו אם יתקיימו דיונים, לא יהיה מתאים לפרסם אותם לציבור. דבריו משקפים רצון לשמור על ערוצי דיפלומטיה פתוחים על רקע המתיחות הגוברת.
דרך קדימה לטורקים הקפריסאים
בעקבות השיח המתמשך, ארהרמן הבטיח כי הצד הטורקי-קפריסאי ימשיך להציע פתרונות שמטרתם לקדם תנאים המאפשרים פתרון. הוא אמר, "הצד הטורקי-קפריסאי, כמובן, ימשיך בהצעותיו ותרומותיו ליצירת אווירה לפתרון במסגרת רצון עמו לפתרון." מחויבות זו מצביעה על כוונת ההנהגה הטורקית-קפריסאית לחפש גישות שיתופיות תוך כדי קידום האינטרסים שלהם.
כשהמצב מתפתח, הדגש על דיאלוג, שיתוף פעולה וכבוד הדדי נשאר בראש סדר העדיפויות. האתגרים העתידיים ידרשו מכל הצדדים המעורבים לשקול מחדש את האסטרטגיות שלהם כדי להבטיח פתרון שקט לסוגיות הוותיקות סביב קפריסין.
