שריפת יערות בקפריסין — קפריסין נכנסת לעונת השריפות של 2025 תחת תנאים מאתגרים, המסומנים בחום קיצוני וחוסר בהכנה. טמפרטורת המקסימום הממוצעת בניקוסיה זינקה ל-31°C כבר במאי והגיעה ל-38.9°C מדהימים ביולי.
צילום: cyprus-mail.com
טמפרטורות הגבוהות הללו באו לאחר אחד החורפים היבשים ביותר שהאי ראה בשנים האחרונות, ויצרו סביבה אידיאלית לשריפות יערות. ב-23 ביולי, ממש לפני שיא החום בקיץ, פרצה שריפה בכפר מליה בלימסול, בעוד שהודעת אזהרת שריפה גבוהה הייתה בתוקף. למחרת בבוקר, הלהבות התפשטו במהירות ברחבי קראסוכוריה, הידועה בכרמי הענבים שלה.
צילום: cyprus-mail.com
אחרי שלושה ימי מאמץ בלתי פוסקים, הלהבה כובתה, לאחר ששרפה כ-108 קמ"ר, כמעט בגודל ניקוסיה עצמה. בעוד שדיווחים ממשלתיים מצביעים על 124 קמ"ר שנפגעו, מימדי ההרס בלתי ניתנים להכחשה. בניגוד חמור, שריפה משמעותית קודמת ביוני 2021 שרפה רק 55 קמ"ר והשמידה 80 בתים.
שריפת 2025 הוכיחה להיות קטסטרופלית, החריבה כ-200 בתים ופגעה בלפחות 400 נוספים ב-13 כפרים, עם אובדן טרגי של שתי נפשות. בנוסף, היא הרסה אזורי חקלאות קריטיים ואת אתרי Natura 2000, המגנים על המערכות האקולוגיות החשובות ביותר של אירופה.
הבנת האקלים של קפריסין מסייעת להסביר את התדירות והחומרה הגוברת של שריפות היער. היסטורית, אקלים הים התיכון, המתאפיין בקייצים חמים וחורפים יבשים, היה נוטה לתקריות כאלה. עם זאת, מגמות אחרונות מצביעות על כך שהשריפות אינן רק תכופות יותר אלא גם עזות יותר בגלל שינויי האקלים.
למרות האזהרות ממדעני אקלים, הטמפרטורות הממוצעות באי בין 2016 ל-2024 נרשמו כ-1.35°C מעל הממוצעים ההיסטוריים בין 1983 ל-2010. בולט במיוחד העלייה בטמפרטורות יולי, כשהממוצעים הנוכחיים עולים משמעותית על אלה של לפני עשור בלבד.
לגבי גשמים, בעוד שתבניות ארוכות טווח מצביעות על יציבות, 2025 הייתה יבשה במיוחד. עד יולי, ניקוסיה קיבלה רק 106 מ"מ של משקעים, זאת לעומת ממוצע של 198 מ"מ בין 2016 ל-2024. הירידה הגדולה הזו הותירה מאגרים במצב קשה, עם רמות של רק 16% תחילת אוגוסט, לעומת 34% בשנה הקודמת.
לאור תנאים חמורים אלו, התגובה מהממשלה הקפריסאית עוררה ביקורת. רק חודשיים לפני השריפות, דובר הממשלה קונסטנטינוס לטימביווטיס טען שהם מוכנים במלואם עם משאבים ואסטרטגיות משודרגות. עם זאת, זעקת הציבור לאחר השריפות האחרונות מדגישה כישלון נתפש בתגובה החירום של הממשלה.
התגובה הראשונית לשריפה במליה התעכבה משמעותית, כאשר מסוקי כיבוי לא הופעלו במהירות ומנהיגים מקומיים נאלצו להפעיל פעמוני כנסיות כדי להתריע לתושבים להתפנות. מצב זה הוביל לתסכול רחב בקרב הקפריסאים, שמביעים בקול גובר את אי שביעות רצונם מפרוטוקולי התגובה לאסונות של הממשלה.
כאשר השריפות פרצו, רבים מהתושבים פנו למדיה החברתית לקבלת הדרכה, מה שחשף חוסר בתקשורת ברורה מהרשויות. כשהממשלה מייחסת לעתים קרובות את סיבת השריפות להצתות, השאלה הדחופה שנותרת היא האם האסטרטגיות הנוכחיות מספיקות להתמודד עם הקצב המהיר של שינויי האקלים והשפעותיהם.
בשנים שקדמו לשריפות 2025, קפריסין הקטינה את ההוצאה על שירותי כיבוי האש ב-20%, ההפחתה הגדולה ביותר באיחוד האירופי. בניגוד לכך, רוב מדינות האיחוד האירופי הגדילו את ההוצאות בתחום זה, מה שמעלה חששות לגבי מוכנות האי להתמודדות עם האיומים ההולכים וגדלים של שריפות יער.
בעוד שקפריסין מתמודדת עם מציאות שינויי האקלים, תחזיות מצביעות על עתיד עגום אם לא יינקטו צעדים פרואקטיביים. המכון הקפריסאי הציע כי יש להשקיע 3.4 מיליארד אירו להתאמה אפקטיבית לאקלים עד 2050. סכום זה מהווה רק 0.4% מהתמ"ג של המדינה, סך בר-השגה לעומת החיסכון המשוער של 13.3 מיליארד אירו מפעולות כאלה.
עם זאת, נכון להיום, פחות מ-30% מההשקעות הנחוצות תועדפו או יושמו. הפעולות שיינקטו בשנים הקרובות יהיו מכריעות בקביעת לא רק שימור המשאבים הטבעיים של קפריסין, אלא גם את בטיחותם ומקור פרנסתם של אזרחיה.
