מדענים אטומיים קבעו את 'שעון יום הדין' במיקום הקרוב ביותר חצות אי פעם, ועומד כעת רק 85 שניות לפני חצות. ההתאמה המטרידה הזו משקפת סיכונים גוברים שמציבות מעצמות גרעיניות, כולל רוסיה, סין וארצות הברית, לצד רקע של סכסוכים ואיומים מתהווים מהבינה המלאכותית.
הוקם בשנת 1947 על ידי Bulletin of the Atomic Scientists, שעון יום הדין משמש כמטפורה חדה לאיומים הקיומיים העומדים בפני האנושות. ההזזה האחרונה של השעון—התקדמות של ארבע שניות לעבר חצות בהשוואה לשנה שעברה—מסמנת משבר גלובלי שמתעמק. ה-Bulletin הדגיש שילוב של גורמים שגרמו להחלטה זו, כולל התפוררות פיקוח עליה נשק גרעיני, סכסוכים צבאיים מתמשכים באוקראינה ובמזרח התיכון, והסכנות הפוטנציאליות הקשורות לבינה מלאכותית בלתי מפוקחת.
שעון יום הדין: מנהיגות עולמית וסיכונים גרעיניים
אלכסנדרה בל, נשיאת ומנכ"לית ה-Bulletin, הדגישה את תפקיד המנהיגות במתיחות ההולכת ומחמירה, ואמרה, "כמובן, שעון יום הדין עוסק בסיכונים עולמיים, ומה שראינו הוא כישלון עולמי במנהיגות." היא ציינה כי המגמה כלפי ניאו-אימפריאליזם ושלטון סמכותני רק הגבירה את הדחיפות של המצב.
בל הצביעה על כך שהשנה החולפת לא הראתה מגמות חיוביות בכל הנוגע לסיכון גרעיני, כאשר מסגרות דיפלומטיות ותיקות נתונות ללחץ כבד ואף מתמוטטות. חזרתם של ניסויים גרעיניים פוצצים כגורם לדאגה מחריפה את המתח סביב הפצת הנשק. "הסיכון לשימוש גרעיני הוא גבוה בצורה בלתי ברת קיימא ובלתי מקובלת," הזהירה.
סכסוכים מתמשכים ומתחים גוברים
רוח רפאים של סכסוך גרעיני מרחפת מעל הנופים הגיאו-פוליטיים הנוכחיים. הפלישה המתמשכת של רוסיה לאוקראינה נותרה דאגה מרכזית, כאשר המדינה משתמשת בנשק בעל יכולת גרעינית כגון הטיל ההיפרסוני אורשניק. השימוש בו, כפי שמודגם בסרטונים שפורסמו מבלרוס, מסמן מהלך אסטרטגי לחיזוק יכולות רוסיה לפגוע ביעדים ברחבי אירופה.
יתרה מזאת, ה-Bulletin הביעה חשש מתקריות במזרח התיכון, כולל פעולות צבאיות של ארצות הברית וישראל נגד איראן, וכן עימותים בגבול בין הודו לפקיסטן. המתחים באסיה, במיוחד בנוגע לצפון קוריאה ולגישה האגרסיבית של סין כלפי טייוואן, מסבכים עוד יותר את סביבת הביטחון העולמית.
השלכות הבינה המלאכותית
הבינה המלאכותית מציבה סיכונים נוספים שלא נעלמו מעיני המדענים. מדעני ה-Bulletin מודאגים במיוחד מהאינטגרציה הבלתי מפוקחת של בינה מלאכותית בפעולות צבאיות, אשר עלולה להוביל לשימוש לרעה ולהחרפת האיומים הקיימים. בל התייחסה לסכנות שבהפצת דיסאינפורמציה באמצעות הבינה המלאכותית, ומוסיפה שכבות לנרטיב גלובלי שכבר מורכב.
מריה רסה, זוכת פרס נובל לשלום, נאמה בהכרזת ה-Bulletin, והדגישה את ההפצה המהירה של מידע מוטעה באמצעות טכנולוגיה. "אנו חיים בכאוס של מידע שהובא על ידי הטכנולוגיה השולטת בחיינו, מהרשתות החברתיות ועד לבינה מלאכותית גנרטיבית," הזהירה. התובנות של רסה מדגישות את הצורך הדחוף באחריות בעידן הדיגיטלי.
עתיד הפיקוח על נשק גרעיני
הסכם New START, ההסכם האחרון הקיים לפיקוח על נשק גרעיני בין ארצות הברית ורוסיה, עתיד לפוג ב-5 בפברואר. הצעתו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין להאריך את ההסכם לשנה נוספת טרם התקבלה רשמית על ידי ממשלת ארצות הברית. אי הוודאות הזו ממשיכה להרחף מעל היחסים הבינלאומיים, כאשר אנליסטים במערב מפולגים לגבי היתרונות שבקבלת הצעת פוטין.
בשינוי משמעותי, נשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ הורה לצבא האמריקאי לחדש את ההכנות לניסויים גרעיניים, צעד שמעורר תמיהה לאור המורטוריום העולמי על ניסויים כאלה שנמשך מעל שלושה עשורים. בל מציינת שחזרה לניסויים גרעיניים תועיל בעיקר לסין, השואפת להרחיב את ארסנלה, ומדגישה את הטבע התחרותי של הדינמיקה הגרעינית העולמית.
סדר עולמי משתנה
האווירה הגיאו-פוליטית הנוכחית מאופיינת בלאומנות אגרסיבית בקרב מעצמות מרכזיות, כאשר בל מציינת כי "רוסיה, סין, ארצות הברית ומדינות מרכזיות נוספות הפכו ליותר ויותר אגרסיביות ולאומניות." סביבה זו מחלישה את שיתוף הפעולה הבינלאומי הדרוש להתמודד עם הסיכונים הרב-ממדיים שמציבים נשק גרעיני, שינויי אקלים, ושימוש לרעה בביוטכנולוגיה.
המהלך של שעון יום הדין משמש תזכורת עגומה לאחריות הקולקטיבית של המדינות לעבוד למען עתיד בטוח יותר. Bulletin of the Atomic Scientists, שהוקם על ידי דמויות בולטות כדוגמת אלברט איינשטיין ו־J. רוברט אופנהיימר, ממשיך להיאבק למען מודעות ופעולה נגד איומים שיכולים להוביל את האנושות לקצה ההרס.
