קפריסין ויוון מתבדלות באופן חד באסטרטגיות הכלכליות והדיור שלהן, על פי פאבלוס לויצו, מנכ"ל Ask Wire. הבחנה זו מדגישה כיצד שתי המדינות מנווטות את מודלי הצמיחה שלהן, כאשר קפריסין מתמקדת בהתרחבות דרך בנייה ויוון מנצלת נכסים קיימים.
- ״המודל הנעקב בכל מקרה הוא מבוסס הכנסה ולא מבוסס השקעה״, מסביר לויצו, המדגיש את הצורך של שתי המדינות לבחון מחדש את האסטרטגיות שלהן לצמיחה בת קיימא.
דיור: מודלים כלכליים מובחנים בקפריסין וביוון
לויצו מסביר שקפריסין ממשיכה לבנות את כלכלתה, כשהיא נשענת במידה רבה על פעילויות בתחום הנדל"ן התורמות כ-15–16 אחוזים מהתמ"ג שלה. הדבר משווה את קפריסין לאחד המקומות הגבוהים ביותר באירופה ביחס התמ"ג שמקורו בנדל"ן. שני שלישים מהתרומה הזו נובעים מהכנסות שכירות וניהול נכסים, בעוד שהבנייה מהווה את היתר.
בערים כמו לימסול ולרנקה, ההשפעה של ההשקעה הזרה בולטת. לויצו מציין כי "דירה חדשה אחת מתוך שלוש נרכשת על ידי זרים, אם לא יותר," דבר המציין עניין בינלאומי חזק שמשנה את הנוף המקומי דרך פרויקטים גדולים כגון מרינות ומתחמי תיירות.
חששות גדלים מפגיעות כלכלית
עם זאת, הסתמכות כבדה זו על הבנייה טומנת סיכונים. לויצו מזהיר שחשיפת המגזר יכולה להתגבר במקרה של עצירת פרויקט משמעותית או האטה בשווקים זרים. הוא מציין, "מחירי הדיור עלו ביותר מ-25 אחוזים מאז 2020," תוך הדגשת האזהרות מבנק קפריסין המרכזי (CBC) ומהקרן המטבע הבינלאומית (IMF) בנוגע לזמינות המחירים ולעליית אי השוויון.
ללא גישה כלכלית מגוונת, הצמיחה של קפריסין תלויה במחזורים חיצוניים. תובנותיו של לויצו מגלות כי בריאות הכלכלה קשורה קשר הדוק לפעילות הבנייה, מה שהופך זאת לקריטי לקיימות לטווח הארוך.
הסתמכות יוון על נכסים מבוססים
בניגוד לכך, יוון מחזיקה במודל כלכלי יציב יותר שבו הנדל"ן תורם כ-11–13 אחוזים מהתמ"ג שלה, כאשר הבנייה מהווה רק כ-2–3 אחוזים. לויצו מייחס זאת להסתמכות על מגזרים כגון תיירות, ספנות וצריכה, במקום פרויקטים חדשים של בנייה. הרווחים הצנועים בבנייה קשורים בעיקר ליוזמות מקרן ההתאוששות האירופית.
למרות יציבות זו, הייתה עלייה משמעותית בהשקעות ישירות זרות (FDI) בנדל"ן ביוון, המהוות כעת 40–45 אחוז מהזרמים הכוללים. לויצו מציין, "הרוב מתייחס לרכישת דיור במסגרת תוכנית ויזת הזהב," כאשר אתונה ותסלוניקי הן המוקדים המרכזיים להשקעות אלו.
השפעות על פיתוח נכסים ותעסוקה
בעוד ההשקעות הזרות הגבירו את העניין בשוק, לויצו מדגיש בעיה משמעותית: "דבר זה לא התבטא בייצור נרחב של נכסים חדשים," כיוון שרוב העסקאות כוללות דירות קיימות, בעיקר להשכרה קצרה. הוא מפנה תשומת לב לרמות נמוכות של חידוש הון, כשקצב ההשקעה נע סביב 12–13 אחוז מהתמ"ג – כמעט מחצית מרמות המשבר.
רישיונות הבנייה ביוון מהווים רק שליש ממספרי הרישיונות שניתנו בשנת 2007, והבניין הממוצע הוא בן יותר מ-30 שנה. קיפאון זה מצביע על צורך בחידוש התשתיות כדי לחזק את התחזיות הכלכליות לטווח הארוך של המדינה.
השלכות חברתיות של אסטרטגיות כלכליות
הגישות המנוגדות של קפריסין ויוון מובילות לתוצאות חברתיות שונות. לויצו מציין שהבום הבנייה בקפריסין מספק מקומות עבודה אך גם מגביר פירוט כלכלי. ביוון, בעוד היציבות מפחיתה סיכונים, היא גם מצמצמת הזדמנויות לפרויקטים חדשים ותעסוקה.
״המודל הנעקב בכל מקרה הוא מבוסס הכנסה ולא מבוסס השקעה״, מסביר לויצו, המדגיש את הצורך של שתי המדינות לבחון מחדש את האסטרטגיות שלהן לצמיחה בת קיימא.
השלכות למשקיעים ולסוכני נדל"ן
בהסתכלות קדימה, ההשלכות על שווקי הנדל"ן בשתי המדינות משמעותיות. לסוכני נדל"ן בקפריסין, לויצו צופה ש"הפעילות תישאר אינטנסיבית," אף על פי שרוכשים נתונים ללחץ מחירים גוברים. לעומת זאת, ביוון השוק נשאר מושפע בעיקר ממשקיעים זרים ועסקאות ויזת הזהב, עם פיתוחים חדשים מועטים.
למשקיעים, קפריסין עשויה להציע תשואות גבוהות יותר אך מגיעה עם תנודתיות מוגברת. לעומת זאת, יוון מספקת תשואות יציבות, במיוחד בנדל"ן להשכרה ותיירות, אם כי עם סיכון נמוך יותר.
הזדמנויות לעתיד לבונים ומפתחים
לבורנים ומפתחים, לויצו מזהה הזדמנויות בשני השווקים. לקפריסין יש פוטנציאל לפרויקטים חסכוניים ואנרגטיים יותר, בעוד שיוון מציעה אפשרויות לשיפוצים ושימוש מחודש בנכסים קיימים, בתמיכה מכספים אירופיים.
שתי הכלכלות הראו חוסן לאחר משברים עברוים, אך האתגרים העתידיים שלהם טמונים בהשגת גישה מאוזנת. לויצו מסכם כי "קפריסין נקראת לגוון את פיתוחה על ידי קישורו למגזרים מעבר לנדל"ן, ויוון להפוך עניין זר לחידוש השקעות ממשי."
