עלות — פגישה מרתונית בנושא תוספת יוקר המחיה (CoLA) הסתיימה ללא הסכמה, ויצרה חששות בקרב האיגודים אשר איימו להשבית אם התוספת לא תשוקם. הדיונים, שנערכו במשרד העבודה, נמשכו ארבע שעות אך לא הצליחו לגשר על הפער המשמעותי בין דרישות האיגודים לעמדות המעסיקים.
האיגודים תומכים בהחזרה מלאה של 100 אחוזים מתוספת יוקר המחיה, עם גמישות מסוימת ביישום הדרגתי. אולם, המעסיקים דחו זאת נחרצות, והדגישו שזה לא היה חלק מההסכמים המעבריים הקודמים.
במהלך השיחות הציעה הממשלה שלושה תרחישים לשקילה: קישור התוספת לצמיחה כלכלית, קביעת אחוז תשלום ספציפי, והגדרת כללים ברורים ליישומה. על אף ההצעות, האיגודים טוענים כי המעסיקים אינם מוכנים לזוז מעמדתם, ששומרת על התוספת ברמה הנוכחית של 66.7 אחוזים.
סטרטיס מתאו, המזכיר הכללי של איגוד עובדי המדינה פאסידי, הביע אכזבה מהקשיחות של המעסיקים. הוא טען שהאינפלציה כרגע נמוכה, ולכן ההשפעה הפיננסית של שיקום מלא של התוספת תהיה מזערית. הוא הזהיר שהמעסיקים נראים כמנסים לשנות את הפילוסופיה היסודית של התוספת, שנועדה להגן על כוח הקנייה של העובדים.
בהתייחסות לאותם רגשות, סטליוס כריסטודולו, נשיא איגוד דיאוק, הדגיש את החשיבות של התוספת בהגנה על כוח הקנייה. הוא הזהיר כי החלשת תוספת זו עלולה להציב תקדים בעייתי ולפגוע ביחסי העבודה. כריסטודולו קרא למשרד העבודה לשקם את התוספת במלואה או לספק לוח זמנים ברור לשיקומה.
הערכות מצביעות כי העלאת התוספת מ-66.7 אחוזים ל-80 אחוזים, ולבסוף ל-100 אחוזים, תוסיף רק כ-1.5 עד 2 אחוזים לעלויות. ראוי לציין שפחות ממחצית מהכוח העובד בקפריסין נהנים כיום מתוספת זו, למרות הנחייה של האיחוד האירופי שקוראת להסכמים קולקטיביים שיכסו לפחות 80 אחוזים מהעובדים.
בשבוע שעבר הזהירו האיגודים מפני שביתות פוטנציאליות אם משרד העבודה לא יציג הצעה מקובלת. הם צפויים להתכנס מחדש ביום שני לתכנן את צעדיהם הבאים לאחר השיחות הכושלות.
גם המעסיקים הביעו חוסר שביעות רצון מתוצאות הפגישה. מיכאליס אנטוניו, מנהל כללי של ה-OEV, ציין כי למרות שהשיחות הבהירו עמדות, הן לא הניבו פתרון. הוא הדגיש כי ההסכמים הקודמים מ-2017 ו-2023 לא קבעו שהתוספת תהיה ב-100 אחוזים, והזהיר מפני הסכמים מעבריים נוספים, בטענה שהם מאריכים את חוסר הוודאות ביחסי העבודה.
פילוקיפרוס רוסונידס, המזכיר הכללי של קווה, הכיר בפער הרחב בעמדות בין הצדדים. הוא חזר על הצעות המעסיקים לקשר את התוספת לצמיחה כלכלית ולקבוע כללים ברורים יותר. בעוד שהכיר בצורך לעדכן את המערכת, שנותרה ללא שינוי מאז 1944, הוא הזהיר כי איומי שביתה עלולים להוביל למבוי סתום.
רוסונידס הבטיח את מחויבות קווה למציאת פתרון מקובל לשני הצדדים, שיאזן בין הצורך להגן על כוח הקנייה של העובדים לבין הבטחת תחרותיות עסקית ויציבות פיננסית.
