מחסור האחיות בקפריסין מדגיש את האחיזה המשמעותית שיש לאיגודים המקצועיים על מגזר הבריאות. למרות קמפיין ממשלתי שהצליח להכפיל את רישומי הקורסים לסיעוד בשנה שעברה, העתיד המיידי נשאר עגום, שכן המתגייסים החדשים הללו לא ייכנסו לכוח העבודה בעוד שלוש שנים.
בתי חולים פרטיים והאגודה הרפואית הביעו את תסכולם, והדגישו את חוסר הפעולה הנחרצת מצד הרשויות. בהצהרה שפורסמה לאחרונה, הם הזהירו מפני צמצום אפשרי בזמינות מיטות בבתי החולים, מה שעלול להוביל לרשימות המתנה ארוכות יותר ולניתוחים שנדחים. העיכובים הגוברים בגיוס אחיות משפיעים ישירות על תפעול בתי החולים ואיכות הטיפול, כאשר בתי החולים הפרטיים מאשימים לחץ האיגודים המקצועיים בהיתקעות.
נושא שנוי במחלוקת הוא עמדת האיגודים לגבי גיוס אחיות שאומנו בחו"ל. האיגודים התעקשו על דרישת שפה יוונית ברמה גבוהה, שחוסמת למעשה את העסקת רבים אזרחי מדינות שלישיות מוסמכים שסיימו לימודים באוניברסיטאות מקומיות. הגבלה זו מעוררת דאגה מיוחדת, בהתחשב בכך שרק מספר קטן של זרים זכאים לסיעוד בכל שנה. המבקרים תוהים מדוע מיומנויות בשפה היוונית הבסיסית, שניתן לשפרן בעבודה תוך מספר חודשים, צריכות להיות מכשול להעסקת כוח אדם הכרחי.
יותר מכך, החקיקה הקיימת קובעת כי על זרים להחזיק בתואר מתקדם כדי להיחשב כמתאימים לתפקידי סיעוד בקפריסין. דרישה זו יוצרת מחסום לא נחוץ, ורבים טוענים שעדכון החוק שיאפשר גיוס אחיות מוסמכות ללא תארים מעין אלה הוא חיוני להקלת המחסור.
להגברת המורכבות, הצעה אחרונה של אחד האיגודים לסיעוד העלתה אפשרות לאפשר לאחיות לפרוש בגיל 60, מה שמחריף עוד יותר את המחסור הקיים. מצב זה ממחיש את האתגרים הנוגעים להשפעת האיגודים, שהטילו שיטות מגבילות על בתי חולים ציבוריים במשך השנים.
למרות שיש כמעט פי ארבע אחיות למיטה בבתי החולים הציבוריים בהשוואה למוסדות פרטיים, איכות השירות לא משקפת פער זה. להחרפת הבעיה, שכר הכניסה במגזר הציבורי גבוה בכ-70% מזה שבבתי החולים הפרטיים, מה שיוצר סביבה שבה מתקשות המוסדות הפרטיים למשוך ולשמר אחיות.
הטיפול במחסור האחיות דורש גישה רב-צדדית. למרות שהייתה קיימת פיתוי לשנות רק את חוקי הגיוס כדי להקל על העסקת זרים, צעדים שכאלה יכולים לשמש רק כהקלה זמנית. יש צורך בארגון מחדש מקיף של פעולות הסיעוד בבתי החולים הציבוריים כדי ליצור פתרון בר קיימא למשבר המתמשך.
