נשיא ניקוס כריסטודולידיס וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו קיימו שיחת טלפון ביום ראשון, שהתמקדה בקשר הימי הגדול ו"מסלול כלכלי הודו-מזרח תיכון-אירופה" (Imec), כפי שאושר על ידי סגן דובר הממשלה יאניס אנטוניו.
השיחה התקיימה לאחר פגישה תלת-צדדית עם ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס בחודש שעבר. במהלך הדיון, המנהיגים הדגישו את חשיבות שיתוף הפעולה האנרגטי ושיתוף הפעולה הביטחוני בין קפריסין וישראל.
כריסטודולידיס ונתניהו גם נגעו בהתקדמות תוכנית השלום לעזה, שהוצעה במקור על ידי נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ. אנטוניו ציין ששני המנהיגים חיזקו את החשיבות האסטרטגית של היחסים בין קפריסין וישראל, והביעו את מחויבותם לתיאום צמוד מתמשך.
פרויקט הקשר הימי הגדול נועד לחבר את רשתות האנרגיה של קפריסין, ישראל ויוון, נושא שזכה לאחרונה לתשומת לב. שר האנרגיה הקפריסאי מיכאל דמידיאנוס הבטיח לצדדים המעורבים שהפרויקט "לא יקרוס".
על אף המתחים בין קפריסין ויוון בנוגע לקשר, דמידיאנוס ציין כי שתי המדינות משתפות כיום עמדה אחידה לגבי הפרויקט. קונצנזוס זה, על פי דיווחים, הושג במהלך החלפה קצרה עם מקבילו היווני סטברוס פאפאסטברו בפגישת מועצת התחבורה, התקשורת והאנרגיה (TTE) של האיחוד האירופי בבריסל בחודש שעבר.
דמידיאנוס הזכיר ששניהם, הוא ופאפאסטברו, הסכימו שהפרויקט מתקדם כראוי, וקיבלו הבטחות מנקסנס, החברה הצרפתית האחראית על בניית כבלי הקשר. אף כי מנקסנס בעבר משכה הצעות מחיר הקשורות לפרויקט והציעה שהפרויקט אינו מתנהל כנדרש, היא הבהירה כי היא נשארת מחויבת למיזם ותספק תכנית מתוקנת לפי הצורך.
בעוד שקפריסין אינה צד לחוזה ההבנה של Imec, שנוסד במהלך פסגת ה-G20 בדלהי בשנת 2023, הוא נותר נושא לעניין בדיאלוג האזורי. המסגרת הזו נחתמה על ידי מדינות רבות, כולל הודו, ארצות הברית, סעודיה, איחוד האמירויות, האיחוד האירופי, צרפת, גרמניה ואיטליה.
בתחום הביטחון, שר הביטחון הקפריסאי וסיליס פאלמס הכחיש לאחרונה טענות שקפריסין, ישראל ויוון שוקלות להקים "כוח תגובה מהירה" צבאי במטרה להתנגד להשפעה הטורקית במזרח הים התיכון. פאלמס הדגיש כי דיונים כאלה לא התקיימו והדגיש שכל החלטה של היקף כזה תתקבל על ידי ההנהגה הפוליטית.
הוא הוסיף שאפילו אם תתקיים פגישה, לא יהיה נכון לחשוף נושאים חסויים. הצהרה זו מדגישה את האיזון העדין ביחסי הדיפלומטיה באזור המסומן בדינמיקה גיאופוליטית מורכבת.
