שר האוצר מאקיס קראבנוס פנה לפורום הכלכלה הרביעי של אקעל בניקוסיה ביום רביעי, והציג את מחויבות הממשלה לכלכלה חסינה יותר. הוא פרש תוכניות מדיניות עיקריות המתמקדות במגורים, אקלים ואנרגיה כחלק מאסטרטגיה רחבה שמטרתה להשיג חברה צודקת יותר ועתיד בר קיימא.
כלכלה חסינה: הגנה על הישגי הממשלה מול אתגרים כלכליים
בנאומו, קראבנוס הגן על הממשלה בפני ביקורות שהושמעו לאחרונה לגבי ניהול סוגיות לאומיות, בהמשך לאמירות שהביע דובר הממשלה קונסטנטינוס לטימביוטיס יום קודם לכן. "אנו פועלים במשותף ובשיטתיות כדי להפוך קשיים להזדמנויות לכלכלה חסינה יותר, חברה צודקת יותר ועתיד בר קיימא לכולם," הוא אמר.
אינדיקטורים כלכליים מבטיחים
למרות ההכרה בתהפוכות בכלכלות הבינלאומיות והאירופאיות, דגשו של קראבנוס הוא על הכלכלה הקפריסאית, שהינה יוצאת דופן בחוסנה ובהזדמנויותיה. הוא ציין כי קפריסין היא בין מדינות האיחוד האירופי עם הביצועים התקציביים הטובים ביותר, וצופה עודף ראשוני של חמישה אחוזים. כמו כן, צפויה הכלכלה להמשיך במסלול הצמיחה שלה, ולהוריד את החוב הציבורי כאחוז מהתמ"ג מתחת לרף של 60% עד סוף 2025, לפני היעד הראשוני של 2026.
תחזית חיובית זו זכתה להכרה מצד סוכנויות דירוג בינלאומיות, כאשר קפריסין חזרה לקטגוריית הדירוג 'A' לאחר שלוש עשרה שנים, עם תשע שדרוגים בשנתיים האחרונות. קראבנוס ציין כי היסוד הכלכלי החזק הזה מאפשר לממשלה ליישם מדיניות חברתית ופיתוחית, במיוחד בתחום הדיור והמעבר הירוק.
אסטרטגיות חדשניות למגורים
קראבנוס עסק בסוגיית הדיור הדחופה, ותיאר אותה לא רק כבעיה קפריסאית אלא כאתגר ברחבי אירופה. הוא הצביע על מחקר אירופי שמראה כי מחירי הדיור באיחוד צפויים לעלות ב-58.33% בין 2015 ל-2025, כאשר משק בית ממוצע צפוי להקדיש 19.2% מהכנסתו לדיור עד 2024.
למרות שקפריסין חוותה את הגידול השני הנמוך ביותר במחירי הדיור באירופה בעשור האחרון, בשיעור של 13.71%, שר האוצר הכיר בצורך הדחוף בדיור בר השגה. אסטרטגיית הדיור של הממשלה מורכבת משני עמודי תווך עיקריים: הגדלת מלאי המגורים והקלה בגישה למגורים.
- הגדלת מלאי המגורים באמצעות תמריצים לתכנון עירוני, תוכנית 'קנה להשכרה' ויוזמת 'שיפוץ והשכרה' לדירות ריקות.
- הקלה בגישה לדיור עם תוכניות ממוקדות לצעירים, משפחות ואזורים כפריים, לצד רישוי דיגיטלי מהיר שמטרתו לזרז היתרים לפיתוחים פשוטים.
קראבנוס הודיע כי תוכניות אלו צפויות לייצר למעלה מ-1,900 יחידות דיור חדשות, שרבות מהן יכנסו לשוק הדיור בר השגה.
מחויבות למעבר ירוק
בפני אתגר המשבר האקלימי, הדגיש קראבנוס את חשיבותו בעיצוב אסטרטגיות פיתוח. הוא פרש את תכנית הממשלה הכוללת לקפריסין ירוקה וברת קיימא, בהתאם להסכם הירוק האירופי ומטרת הנייטרליות האקלימית עד 2050.
תוכנית האנרגיה והאקלים הלאומית (NECP) כוללת פרויקטים בשווי 3.5 מיליארד אירו, שעשויים לעלות ל-6.4 מיליארד עם תרומות אירופאיות. יוזמות מרכזיות כוללות השקעות במקורות אנרגיה מתחדשים, שדרוגי אנרגיה לבתים ועסקים, וקידום תחבורה אלקטרונית.
תשומת לב מיוחדת ניתנת לפרויקטים בתחום המים, כאשר התקציב ליוזמות אלה יגדל מ-32% בשנת 2025 ל-38% בשנת 2026, כולל הקצאה של 140 מיליון אירו לרכישת מים ממפעלי התפלה — הסכום הגדול ביותר שהוקצה לכך אי פעם.
איזון בין מטרות סביבתיות ותחרותיות כלכלית
קראבנוס הדגיש את החשיבות באיזון בין שאיפות סביבתיות לתחרותיות כלכלית. הוא ציין את החלטת מועצת האיחוד האירופי לדחות בשנה אחת את יישום מערכת סחר בפחמן חדשה לבניינים ותחבורה יבשתית, מה שמזיז את מועד ההתחלה מ-2027 ל-2028. דחייה זו מלווה בהקמת קרן אקלים חברתי שתספק 65 מיליארד אירו למדינות החברות לתמיכה באזרחים במעבר.
לקפריסין, מימון כולל צפוי לשנים 2026 עד 2032 בסכום של כ-174 מיליון אירו, כאשר חלק ניכר ממנו מגיע מקרן האקלים החברתי. קראבנוס הרגיע את האזרחים כי הממשלה מחויבת למדיניות כלכלית מאוזנת, הוגנת וממוקדת באנשים, ואמר, "אין לנו זכות להעמיס על הדורות הבאים חובות נוספים או אמנות."
עידוד מעורבות ציבורית במדיניות כלכלית
לסיום, שר האוצר הביע את אמונתו בערכם של פורומים כמו פורום אקעל ביצירת רעיונות ויוזמות חדשניות שיכולות להוביל את קפריסין לעבר עתיד חסין ובר קיימא יותר.
