בנקי קפריסין מציגים כיום חוזק פיננסי מרשים על אף שאלות מתמשכות בנוגע לפרקטיקות שלהם ולתרומתם לכלכלה המקומית. לאחרונה, נציגי הבנקים מהאי נפגשו עם רגולטורים אירופיים בבריסל, וטענו שהמוסדות שלהם "חזקים יותר מאי פעם." טענה זו מגובה במדדים מרכזיים של יציבות פיננסית ורווחיות שהודגשו על ידי נגיד בנק קפריסין, כריסטוס פצלידס.
סוכנויות דירוג האשראי המרכזיות הגיבו בחיוב, תוך העלאת דירוג בנקי קפריסין בהתבסס על הרווחיות העמידה שלהם, הפחתת ההלוואות הלא מתפקדות (NPLs), ושמורות הון חזקות. עם זאת, הדאגה האמיתית היא כיצד הבנקים משתמשים במשאביהם הפיננסיים הנרחבים. המבקרים תוהים האם הרווחים שנוצרו אכן תורמים לכלכלה ולחברה המקומית או שמא הם תוצאה של פעילויות לא יצרניות שמתעלמות מאחריות חברתית וסביבתית.
בנקי קפריסין: פערים בשיעורי הריבית ותשואות המפקידים
הנתונים חושפים ניגוד חריף בין שיעורי הריבית המוצעים למפקידים בקפריסין לאלה הזמינים באזור היורו הרחב. בממוצע, המפקידים מקבלים פחות מ-1.0 אחוז, בעוד שהשיעור הממוצע בבנקים אחרים באזור היורו הוא כ-2.0 אחוז. פער זה מעורר חשש לגבי ניהול הפיקדונות של משקי הבית והעסקים על ידי הבנקים.
יתרה מזאת, חלק משמעותי מהפיקדונות האלה – כשליש – מוגדר כנזילות עודפת, כאשר חלק ניכר מהם מאוחסן בפיקדונות לילה בבנק המרכזי האירופי (ECB), שמציע כיום שיעור ריבית גבוה בהרבה של 2.25 אחוז. משמעות הדבר היא שלמרות שהבנקים נהנים מעמדת נזילות נוחה, הם אינם מעבירים את התועלת הזו למפקידים.
רווחים עולים באווירת הלוואות נמוכות
מעניין לציין כי בנקי קפריסין רשמו רווחים ניכרים, בסך כולל של 1.025 מיליארד אירו בשנת 2025. הרווחיות הזו מיוחסת בעיקר לשולי ריבית נקיים גבוהים של 2.60 נקודות אחוז, מה שמוביל לתשואה על ההון של 14.25 אחוז – גבוה באופן משמעותי מהממוצע באזור היורו של 9.85 אחוז. נתונים אלו מדגישים את יכולת הבנקים לייצר עושר, אך השאלה נותרת: מי באמת נהנה מהרווחים הללו?
חלק גדול מהרווחים האלה מחולק כדיבידנדים לבעלי מניות זרים, בעיקר חברות השקעה וקרנות הון. לדוגמה, Eurobank Cyprus, בבעלות מלאה של קבוצת הבנקאות היוונית Eurobank SA, דיווחה על רווח נקי של 491 מיליון אירו בשנת 2025, כאשר חלק ניכר ממנו הוקצה כדיבידנדים, מה שמעלה חששות לגבי תרומתם של המוסדות הפיננסיים הללו לכלכלה המקומית.
פוטנציאל שנכשל בתמיכה בצמיחה הכלכלית
על אף המדדים הפיננסיים החיוביים, ישנה תחושה גוברת כי בנקי קפריסין לא מימשו את פוטנציאליהם בקידום צמיחה כלכלית בת קיימא. מאז 2015, הבנקים התמקדו בעיקר בניקוי מאזן על ידי סילוק הלוואות לא מתפקדות (NPLs) ובמקום זאת שיקעו את הנזילות העודפת בפיקדונות לילה בסיכון נמוך במקום לממן פרויקטים מקומיים בעלי כדאיות.
שינוי זה במוקד לא רק שפגע ביכולת הבנקים לתמוך בפיתוח הכלכלי, אלא גם החריף את בעיות אי השוויון בעושר. המבקרים מציינים כי תהליך מכירת הלוואות לא מתפקדות ונכסים קשורים גרם לקשיים כלכליים להרבה עסקים ומשקי בית, והרחיב עוד יותר את הפער בין קהילות חברתיות-כלכליות שונות בקפריסין.
קריאות לשינוי מהגופים המפקחים בבנק המרכזי
לאור סוגיות אלו, הנגיד פצלידס קרא לבנקים לשקול מחדש את מדיניות התמחור שלהם ולקחת בחשבון את ההשלכות החברתיות של פעילותם. הוא הזהיר כי כישלון בטיפול בנושאים אלו עלול לפגוע במוניטין מגזר הבנקאות. למרבה הצער, הבנקים לא הראו נכונות להתאים את שיעורי הריבית הנמוכים על הפיקדונות או את שיעורי ההלוואה הגבוהים, וממשיכים להעדיף רווח על פני רווחת הקהילה.
ישנן קריאות לסמכויות קפריסין לנקוט פעולה נחרצת יותר, ולעודד את הבנקים להעלות את הריביות על פיקדונות קבועים כדי להתאים אותן לקצב האינפלציה, ובכך לספק למפקידים תשואה אמיתית על חסכונותיהם. בנוסף, מוצע שהבנקים ישנו את שיטות ההלוואה שלהם כדי להתמקד יותר בכדאיות פרויקטי השקעה ולא רק בערבות.
פעולות רגולטוריות ושיקולים עתידיים
מומחים טוענים כי הממשלה צריכה לשקול הטלת מיסים מיוחדים על רווחי בנקים עודפים שאינם תורמים לצמיחה הכלכלית המקומית. כספים אלה יכולים להיות הופנו מחדש ליוזמות חברתיות, כגון סבסוד הלוואות לתושבים בעלי הכנסה נמוכה. יתרה מזאת, צעדים רגולטוריים יכולים לעודד את הבנקים להקצות משאבים לפרויקטים יצרניים וחברתיים במקום פיתוחים מותרות שמשרתים קבוצה מצומצמת של האוכלוסייה.
לבסוף, על אף שהבנקים בקפריסין עשו צעדים משמעותיים להבטחת יציבות פיננסית, עדיין נותר צורך דחוף להתאים את פעילותם למטרות הרחבות יותר של קידום התפתחות כלכלית הוגנת ושיפור הבריאות הפיננסית של הקהילות שלהם.
