פחת פחמן בשרשרת האספקה הימית — פחת פחמן בשרשרת האספקה הימית — ארצות הברית הביעה התנגדויות נחרצות למסגרת נטו-אפס (NZF) במהלך דיון ברמה גבוהה על הפחתת הפחמן בימאות, כששלחה מסר ברור לארגון הימי הבינלאומי (IMO). הדיון התרחש בפאנל השרים של פורום השייט היווני השנתי ה-16 של קפיטל לינק, בו התקבצו דמויות מפתח בתחום הימי להתייחס לאתגרים סביבתיים דחופים.
צילום: cyprus-mail.com
מנכ"לית תחבורת איזורית קפריסין, מרינה חאדג'ימאנוליס, הייתה בין הפקידים שהשתתפו בפאנל, שכלל גם את שרי הימאות של יוון וספרד וסוכני תחבורה של מדינות נוספות. הפורום סיפק פלטפורמה למנהיגים אלו להביע דאגות ולקחת חלק בפרספקטיבות על עתיד השייט לאור לחצים סביבתיים גוברים.
צילום: cyprus-mail.com
במהלך הדיונים, סילבסטר הביע את דעת וושינגטון כי המסגרת NZF עלולה להפריע להתקדמות הפחתת הפחמן בימאות במקום לסייע לה. הוא הזהיר כי המעבר לפרקטיקות ירוקות עלול להיכשל ללא גישה ריאלית, תיעוד טכני והשתתפות פעילה מתעשיית השייט. "דרושה הגיון בריא," הצהיר, וקרא להערכה מחודשת של המסגרת שלדעתו מבליטה את ההתקדמות.
בעוד ארה"ב דחתה את NZF, סילבסטר הבהיר כי אין בכך כדי לסמן יציאה משיתוף פעולה בינלאומי. במקום זאת, טען כי המסגרת עלולה להפוך את ה-IMO מרשות טכנית המתמקדת בבטיחות שיט לרגולטור למדיניות אקלים גלובלית. שינוי זה, לשיטתו, אינו תואם את המשימה של ה-IMO ואינו משרת את האינטרסים של ארצות הברית.
ככל שהשיח התפתח, סילבסטר תיאר שתי דרכי פעולה לעתיד: או לחזור על הדיונים השנויים במחלוקת מאוקטובר האחרון או להתקדם למסגרת בונה שתאפשר התקדמות משמעותית. הוא הדגיש את הצורך בדיאלוג פתוח להשגת תוצאה מעשית ומוסכמת.
בנוסף לדרישת סקירת ה-NZF, ארה"ב הציעה הגברת האחריות של המדינות, והציעה שממשלות לאומיות יחויבו לאשר במפורש את התקנות. צעדים אלו יבטיחו שההחלטות לא ייוחסו רק ל-IMO, ויקדמו אחריות רחבה יותר בין המדינות החברות.
השתתפות העסקית בלטה כנושא קריטי במהלך הפאנל. סילבסטר קרא לשחקני השוק להביע מה אפשרי מבחינה טכנית וכלכלית, תוך הדגשת העלויות הגבוהות הכרוכות ביעדי פליטה אפס. הוא ציין כי עלויות אלה ישפיעו תחילה על תעשיית השייט ולבסוף יועברו לצרכנים. החרגת תעשיית השייט מתהליכי קבלת ההחלטות תוארה כלא מציאותית ומזיקה.
חאדג'ימאנוליס הדגישה את הצורך בריאליזם, והדגישה את חשיבות ההקשבה לדאגות תעשיית השייט. היא הצביעה על כך שמדיניות רגולטורית לעיתים קודמת להבנה נכונה של המציאות ההפעלה הספציפית של התחום, מה שעלול להוביל לתוצאות בלתי מכוונות.
קיקיליאס הוסיף לשיח באזהרה כי כל מגבלה חדשה שתוטל על תעשיית השייט תתורגם בסופו של דבר לעלויות גבוהות יותר לצרכנים. הוא ציין כי המעבר לדלקים חלופיים מוגבל כיום, שכן דלקים אלו מהווים חלק קטן בלבד מהזמינות הגלובלית, והתשתיות הדרושות עדיין חסרות.
כשעד 90 אחוז מהסחר העולמי תלוי בהובלה ימית, קיקיליאס הזהיר כי החלטות שיתקבלו בדיונים אלו יהיו בעלות השפעה ישירה ומשמעותית על עלויות המחיה והלכידות החברתית. נקודת מבט זו הדגישה את הצורך בהתייחסות מושכלת להשלכות של החלטות רגולטוריות על הכלכלה הרחבה.
בוןט העלה את סוגיית האחדות האירופית החיונית, וטען כי האיחוד האירופי חייב לפעול במשותף בנושאים קריטיים כמו הפחתת הפחמן בימאות. דבריו הדגישו את החשיבות של גישה מאוחדת להתמודדות עם האתגרים שמציב שינוי האקלים בתעשיית השייט.
