ואסיליס מאברצאס, רופא קפריסאי המתמחה ברפואה חללית, התמודד לאחרונה עם תנאי החורף הקשים באנטרקטיקה ובקוטב הדרומי במשך שני חודשים, כאשר הטמפרטורות ירדו עד -30°C. משימתו כללה מתן טיפול רפואי באחד מהסביבות הקיצוניות ביותר על פני כדור הארץ, חוויה שהקרבה אותו לשאיפתו הילדותית להפוך לאסטרונאוט.
צילום: in-cyprus.philenews.com
מקפריסין לקור
בגיל 32 בלבד, מאברצאס כבר השיג התקדמות משמעותית בקריירה הרפואית שלו. נולד בלרנקה וגדל בניקוסיה, הוא פיתח התעניינות בחלל מגיל צעיר, בהשראת סיפורים מאמו על הנחיתה על הירח. הוא זוכר רגע מגדיר לפני ניתוח בגיל ארבע, כשהצהיר לאחות: “אני רוצה להיות אסטרונאוט.”
צילום: in-cyprus.philenews.com
לאחר שעבר לטקסס להמשך לימודיו, מאברצאס רדף אחר חלומו בעידוד משפחתו. הוא התחיל בלימודי כימיה באוניברסיטת רייס לפני שעבר לרפואה ב-The University of Texas Medical Branch (UTMB). כיום בשנה הרביעית של הרזידנטורה שלו, סיים שנתיים בפאתולוגיה כללית ומתקרב לסיום ההתמחות ברפואה חללית.
אימונים בתנאים קיצוניים
כחלק מההכשרה, מאברצאס השתתף בתכנית האנטארקטית של ארצות הברית, ועבד בתחנות מקמורדו וקוטב דרומי. הוא מתאר את החוויה כמאתגרת ומתגמלת. “במהלך ביקורנו בקיץ, היה אור יום במשך 24 שעות,” הוא הסביר. מחיי במגורי שינה עם חוקרים נוספים, מאברצאס התמודד עם קשיים ייחודיים, כולל ארוחות שכללו מזון שהוקפא עד 20 שנים.
“מה שהכי התגעגעתי אליו היו סלטים ורעננות של פירות,” שיתף. למרות המגוון המוגבל, החוויה של חיים ועבודה במקום כה מבודד הייתה מרגשת. עם טמפרטורות הנעות בין -5 ל-3°C במקמורדו, ויורדות בין -20 ל- -30°C בקוטב הדרומי, מאברצאס ועמיתיו מצוידים בבגדים עבים וציוד מתאים לטיולים בחוץ.
נפלאות אנטארקטיקה
מאברצאס מצא את הנוף האנטארקטי עוצר נשימה. “בתוך 15 דקות בחוץ, אפשר להרגיש שהלחות על האף הופכת לקרח,” הוא ציין. המראה מקרוב של כלבי ים ופינגווינים הוסיף להרפתקה, אותה תיאר כחוויה חד-פעמית בחיים. בקוטב הדרומי, הוא ציין את השטח הרחב המכוסה השלג, וכינה אותו “קצה העולם.”
“זה מדבר שטוח ומכוסה שלג. ביקרתי באזור הנקרא 'קצה העולם.' קשה לתאר – הכל לבן ככל שהעין רואה,” הוא הזכיר, תוך הדגשת היופי המדהים של האזור.
תובנות על רפואה חללית
עבודתו של מאברצאס באנטארקטיקה קשורה קשר הדוק לאתגרים שעומדים בפני אסטרונאוטים בחלל. הוא הרחיב על התפקיד הקריטי של רופאי החלל, האחראים למעקב אחר בריאות האסטרונאוטים במהלך משימותיהם. “כיום, משימות בתחנת החלל הבינלאומית נמשכות בין 6 ל-12 חודשים. במהלך משימות אלו, רופאי החלל עורכים טל-מפגשים כדי לעקוב מרחוק אחרי בריאות האסטרונאוטים,” הוא הסביר.
גוף האדם עובר שינויים משמעותיים בחלל, כולל בעיות כמו מחלת תנועת החלל (SMS) והתנוונות שרירים בגלל היעדר כוח הכבידה. “נוזלי הגוף זורמים כלפי מעלה, מה שגורם לגודש ונפיחות, ולכן האסטרונאוטים צריכים להתאמן שעתיים בכל יום,” הוא ציין. הכנה זו חיונית לשמור על בריאותם במהלך ואחרי המשימות.
טיפול מתמשך לאחר המשימה
מאברצאס הדגיש שהטיפול הרפואי לאסטרונאוטים אינו מסתיים עם חזרתם לכדור הארץ. “רוב האסטרונאוטים חוזרים עם לחץ דם נמוך ולפעמים מתעלפים,” הוא הסביר, תוך הדגשת החשיבות של פיקוח רפואי מתמשך. הוא גם סתם מיתוסים נפוצים לגבי דיאטת האסטרונאוטים, והבהיר שהם נהנים מתפריט מגוון בחלל, אם כי זה עתיד להשתנות ככל שהמשימות יתרחבו לירח ומאדים.
בעודו מתכונן לסיים את הרזידנטורה שלו, מאברצאס מצפה לשלב את ניסיונותיו מהאנטארקטיקה בפרקטיקה שלו ברפואה חללית. מסעו הוא לא רק עדות לעמידותו, אלא גם תזכורת לרוח האנושית הבלתי נכנעת של החיפוש אחר גילויים.
