נשיא ניקוס כריסטודולידס הביע תודה כלפי צרפת על ה"תמיכה המוחשית" שעוזרת לקפריסין לנקוט צעדים משמעותיים לקראת הצטרפות לאזור שנגן בשנה הבאה.
- נשיא ניקוס כריסטודולידס הביע תודה כלפי צרפת על ה"תמיכה המוחשית" בעזרה לקפריסין לנקוט צעדים משמעותיים לקראת הצטרפות לאזור שנגן בשנה הבאה.
- בהצהרה אחרונה, הוא אישר שמכתב כוונות משותף שמטרתו לקדם מטרה זו ייחתם על ידי שרי החוץ של שתי המדינות, ז'אן-נואל בארו וקונסטנטינוס קומבס.
- שיתוף הפעולה המתקרב בין קפריסין לצרפת הוא צעד משמעותי במסע הזה, כששתיהן פועלות יחד להתמודד עם המורכבויות של הצטרפות לשנגן.
בהצהרה אחרונה, הוא אישר שמכתב כוונות משותף שמטרתו לקדם מטרה זו ייחתם על ידי שרי החוץ של שתי המדינות, ז'אן-נואל בארו וקונסטנטינוס קומבס.
כריסטודולידס הדגיש בהתמדה את חשיבות החברות בשנגן, וכינה זאת החלטה אסטרטגית שתועיל הן לקפריסין והן לאיחוד האירופי. הוא הצהיר, "אנו נצטרף לאזור שנגן בשנת 2026. נעשה מאמץ עצום עד סוף 2025 מנקודת מבט טכנית. זהו היעד שלנו; נסיים את כל מה שעלינו לעשות כמדינה, במטרה שבשנת 2026, בדיוק, רפובליקת קפריסין תכנס לאזור שנגן."
כיום, קפריסין היא אחת משתי מדינות החברות באיחוד האירופי שאינן חלק מאזור שנגן, יחד עם אירלנד, לאחר שהובילו את בולגריה ורומניה לשילוב מוקדם יותר השנה. מדינות שאינן באיחוד כגון איסלנד, ליכטנשטיין, נורווגיה ושוויץ הן גם חלק ממסגרת שנגן.
דיווחים אחרונים פירטו את הדרישות המרכזיות שקפריסין חייבת לעמוד בהן כדי להבטיח את מקומה באזור שנגן, תוך הדגשה מיוחדת על הצורך לחזק את בקרות הגבול. מוקד לשיפורים אלה הוא הקו הירוק, אשר למרות שאינו נחשב לגבול חיצוני רשמי, מוכר כזקוק לבקרות מוקפדות על מנת להתיישר עם תקני האיחוד האירופי.
שיתוף הפעולה המתקרב בין קפריסין לצרפת הוא צעד משמעותי במסע הזה, כששתיהן פועלות יחד להתמודד עם המורכבויות של הצטרפות לשנגן.
