ליסה סוהיר מאג׳אג היא סופרת ועורכת מעוררת השראה, שחוויות חייה מעניקות לעבודתה עומק ואותנטיות. היא מתגוררת בלטסיה עם שני חתוליה האהובים, שאדו וגוֹסט, ומוקירה את הזיכרונות מבעלה המנוח, פרופסור יווני-קפריסאי שפגשה בביירות. חיי היומיום שלה שטופים במסורות עשירות ובקשר עמוק לשורשיה.
ליסה סוהיר: התחלה מזינה ליום
כל בוקר, ליסה מתחילה את יומה בארוחת בוקר פשוטה אך מספקת: שני ביצים מבושלות עם טפטוף של שמן זית מעץ הזית שלה, לצד זעתר שמקורו בפלסטין. לאחר מכן, היא נהנית מכוס תה עולש עם כורכום כחלק מפרוטוקול הרפואה הטבעית שלה, ומלווה זאת בקפה שחור חזק — פינוקים שאינם כלולים בתכנית הבריאות שלה.
ליצירת היום המושלם
ליסה מתארת את יומה האידיאלי ככזה שמתחיל מוקדם, ללא צלצול מעורר מחריש אוזניים. היא נהנית משירת ציפורי הבוקר ולוקחת את המשקה החם החוצה לשבת תחת עץ הלימון שלה, שם היא מתבוננת בטבע ומתעדת את מחשבותיה ביומנה. לאחר מתיחות יוגה, היא יוצאת לחוף לשחייה מרעננת, קריאה וכתיבה, לפני שהיא חוזרת הביתה לטפל בגינה, להתחבר עם ילדיה ולבלות זמן איכות עם חברים.
השראות ספרותיות
בחירת ספר יחיד כפייבוריט שלה היא אתגר עבור ליסה, אך היא חורגת לעיתים קרובות חזרה ל- חסדים בנסיעות של דיוויד ויליאמס, ליסה שיבחה גם את הבקרים בג'נין
של סוזן אבוהאווה,
כמספר סוחף ומבט חודר אל ההיסטוריה הפלסטינית, המשקף את מחויבותה להבנת ושיתוף נרטיבים חשובים.
זיכרונות אהובים מהילדות
אחד מזיכרונות הילדות האהובים עליה הוא טיפוס על עץ דובדבן בחצר האחורית שלה בעמאן. עם ספר ביד אחת וארנבון ורוד אהוב ביד השנייה, היא הייתה מתמקמת בין הענפים, נהנית מסיפורים וחטיפים, ומתענגת על הפשטות והשמחות הקטנות של החיים.
חובות המטבח
במקרר של ליסה, ביצים ומגוון ירקות מהווים פריטים בסיסיים, במיוחד עלים ירוקים. היא חשה חרדה כשהמקרר שלה חסר ירקות אלו החיוניים, אך האביב מביא לה הקלה, בידיעה שהגינה שלה מסוגלת לספק ירוקים טריים כשצריך.
בריחות מוזיקליות
כיום, ליסה מוצאת נחמה במוזיקה של זולל, טריו ארמני-אמריקאי. הביצועים הא-קפלה שלהם של מנגינות פולק מסורתיות יוצרים עיבודים פיוטיים מרשימים המלווים אותה בדרכים, ומובילים אותה למקומות מלאי הדים תרבותיים.
סמל האומץ
כאשר נשאלה על חיית הרוח שלה, ליסה חושבת על שרשרת שהעניקה לה דודה אמריקאית — דוב רוח המסמל אומץ וחוזק. הפריט הזה משמש תזכורת לעמידותה ולכוח שהיא שואבת ממורשתה.
חוסן מתמשך
ליסה גאה ביכולת שלה להתמודד עם אתגרי החיים מבלי להיסחף למרירות. למרות אובדנים אישיים והקשיים המתמשכים של קהילות חשובות לה, כולל פלסטין ולבנון, היא נשארת מלאה תקווה ונחושה באמונתה. רגעים בלתי נשכחים מהסרט הסצנה המרגשת מתוך הסרט הפלסטיני
ההווה
מנסה לגעת בליסה לעומק. היא מסכמת את המאבקים היומיומיים של הפלסטינים, מציגה את ניסיון האב הנואש לפרנס את משפחתו מול מחסומים מערכתיים. הנרטיב מדגיש בבירור את המורכבויות של הקיום בשטחים הכבושים.
ערב חלומי
אם הייתה לה הזדמנות לאכול עם מישהו, ליסה הייתה בוחרת בבעלה המנוח. יחדיו היו הם חוזרים לזכרונותיהם בצפון בוסטון, נהנים מפסטה איטלקית אותנטית ואחר כך משתתפים בטיול שקט לאורך נהר צ'ארלס, שם החלה סיפור האהבה שלהם.
שאיפות למסע בזמן
עם רוח הרפתקנית, ליסה חולמת לנסוע חזרה לאפוק השִׁלְבֶּטְּצוֹן בקפריסין, סקרנית בעניין היצורים העתיקים שהיו פעם בארץ. החיפוש הזה אחר ידע משקף את מחויבותה למקצוע ולחקר נושאים ביצירתה.
פחדים ושאיפות
אחד הפחדים הגדולים של ליסה הוא הרעיון לעזוב את העולם מבלי לבטא את כל מה שהיא רוצה להעביר דרך כתיבתה. היא משתוקקת לחקור ז'אנרים חדשים, במיוחד סיפורת ארוכה, ולנסוע יותר, להעשיר את חייה בחוויות שמזינות את יצירתיותה.
מילות חכמה לעצמה הצעירה
כשמדברת על מערכות יחסים פוטנציאליות, ליסה מדגישה את התפקיד הקריטי של אמפתיה. חוסר באיכות חיונית זו יהווה מחסום משמעותי עבורה, שכן היא מעריכה קשרים רגשיים עמוקים.
ליסה סוהיר מאג׳אג ממשיכה להוות מקור השראה דרך גוף יצירותיה המגוונות, הכולל שירה, מאמרים וסיפורי ילדים. עקבו אחר המסע שלה ברשתות החברתיות כדי לחוות את התשוקה הספרותית שלה וההרהורים העמוקים.
