בנייני חיים — עלייתם של בנייני חיים הופכת למציאות כשחוקרים הממומנים על ידי האיחוד האירופי מגדלים פטריות על פסולת חקלאית ליצירת חומרים חדשניים לבנייה. חומרים אלו מיועדים להסתגל, להגיב לסביבתם ואף לתקן את עצמם, ומביאים עידן חדש באדריכלות בת-קיימא.
בנייני חיים: חומרים חדשניים מרשת הטבע
במעבדה בהולנד, הפרופסור חן ווסטרן מחזיק בלוק קשה בדומה לספוג העשוי מרשת השורשים המורכבת של הפטריות. חומר זה, שפותח ב-2012, מציג את הפוטנציאל בשימוש במיקוריום – הרשת הפטרייתית התת-קרקעית המחברת בין צמחים בחלוקת משאבים ומידע. ווסטרן, פרופסור מאוניברסיטת אוטרכט, מאמין שבעשור הקרוב נראה את הבניינים הראשונים העשויים כולו מפטריות.
פתרונות חיים וקיימות
ווסטרן וצוותו חוקרים כיצד חומרים חיים מהונדסים (ELMs) יכולים לחולל מהפכה בתעשיית הבנייה. באמצעות שילוב מיקוריום פטרייתי עם חיידקים, הם יוצרים חומרים שיכולים לצמוח, לתקן את עצמם ולהסתגל לשינויים בסביבתם. בניגוד לחומרים מסורתיים כגון בטון, חומרים חיים אלו עשויים להוביל לבנייני ירוק יותר הפועלים בהרמוניה עם הטבע.
פונגטריה: מאמץ שיתופי
היוזמה, המכונה פונגטריה, כוללת חוקרים ממספר מדינות, ביניהן בלגיה, דנמרק, יוון, הולנד, נורווגיה ובריטניה. מטרתם היא לעצב חומרים המחזיקים בחוזק הבנייה המסורתי וגם ביתרונות האקולוגיים של אורגניזמים חיים. גישה זו עשויה להוביל לקירות המתפקחים על סדקיהם, לבני בניין הסופגות פחמן דו-חמצני ולמשטחים המסוגלים לנקות את האוויר.
הטבות סביבתיות של חומרים פטרייתיים
מגזר הבנייה הוא תורם משמעותי לפסולת ולפליטת גזי חממה, ומהווה מעל שליש מסך הפסולת באיחוד האירופי. יתר על כן, פליטות מהפקת חומרים ופעילות בנייה תורמות בין 5% ל-12% מסך הפליטות הלאומיות במדינות האיחוד. שימוש במרכיבים פטרייתיים יכול לשפר באופן דרמטי את יעילות החומרים, וחיסכון של עד 80% מפליטות אלו הוא אפשרי. בניגוד לבטון שמשחרר כמות משמעותית של CO2, בניינים העשויים מחומרים פטרייתיים יכולים למחזר פסולת חקלאית ולהפחית משמעותית את טביעת הרגל הפחמנית.
שינוי תרבותי לעבר אדריכלות חיה
האינטגרציה של אורגניזמים חיים לבניינים עשויה לעורר ספקות, אך הפרופסור פיל איירס, דמות מובילה בתחום האדריכלות הביוהיברידית מאקדמיית הדנמרק המלכותית, מדגיש שהחברה תסתגל בהדרגה למעבר זה. הוא מציין שבני אדם צורכים אורגניזמים חיים במזון מאות שנים, וחקר יישומם בבנייה עדיין בראשיתו.
חשיבה מחודשת על נורמות אדריכליות
איירס קורא למעבר פרדיגמה באופן שבו אדריכלים תופסים חומרים, וטוען שיש לראות מבנים כישויות דינמיות המתפתחות לאורך זמן. בהתייחסות לבניינים יותר כאורגניזמים, יוכלו האדריכלים ליצור מבנים יותר מחוברים אקולוגית, המקדמים מערכת יחסים עמוקה יותר בין האדריכלות לסביבה.
מעורבות הציבור ברעיונות חדשניים
צוות פונגטריה מחבר לא רק בין מיקרוביולוגיה ואדריכלות, אלא גם משלב את הציבור באמצעות תערוכות וסדנאות חדשניות. עבודתם הוצגה באירועים כמו הביאנלה בוונציה, המעוררים דיונים על עתיד האדריכלות ופוטנציאל החומרים החיים.
מניעת אותות מהטבע
החוקרים משתמשים בפטריית השבלול (Schizophyllum commune), מין הצומח על עצים מתים, לפיתוח מבנים בטוחים ועמידים. שליטה בצמיחת המיקוריום חשובה, וטכניקות כמו ויסות אור וטמפרטורה נבדקות לוויסות התפתחותו. בנוסף, חיידקים מהונדסים גנטית מאוניברסיטת חנט מספקים לחיידק את החומרים המזינים הנדרשים, עם היכולת לעצור את הצמיחה ולשחרר תרכובות אנטיפטרייתיות במידת הצורך, להבטחת בטיחות המבנים.
עמידות במזג אוויר משתנה
חוקרי פונגטריה הראו שהפטרייה יכולה לעמוד בתנאים קיצוניים, כולל בצורת וטמפרטורות גבוהות, מה שמעיד על עמידותה להשפעות שינויי האקלים. חזונם כולל עתיד שבו בניינים מורכבים מעץ וחומרים פטרייתיים, הגדלים יחד בתהליך בנייה בר-קיימא.
חזון לעתיד האדריכלות
בעוד הביקוש לפתרונות בני-קיימא גובר, הפוטנציאל לבניינים העשויים מחומרים חיים נעשה ריאלי יותר ויותר. ווסטרן מדמיין עתיד שבו מבנים שלמים גדלים אורגנית, ומשלבים עץ ופטריות בתהליך בנייה חלק ואחיד. גישה חדשנית זו לא רק מבטיחה הפחתה בהשפעה סביבתית אלא גם דמיון מחודש לסביבה הבנויה שלנו כישות חיה, מסתגלת ומשולבת במערכות האקולוגיות סביבה.
