סיפור המאה מתגלה דרך העדשה של קדר קבא, צלם מפורסם שהמסע שלו החל בגיל שש בכפר מורה שבקפריסין. מפגש מקרי עם מצלמה הצית תשוקה שהובילה אותו מהתחלותיו הצנועות אל הרחובות הסואנים של לונדון, וחזרה לשורשיו בקפריסין, שם הוא הפך לדמות מרכזית בהיסטוריה של הצילום הקפריסאי.
צילום: cyprus-mail.com
תשוקה לכל החיים לצילום
הכל התחיל כשקבא פגש את חמיד אוצ'וק, תושב כפר קפריסאי-טורקי שביקר, שחלק איתו את אהבתו לצילום. "הוא מאוד אהב אותי ומכיוון שהתעניינתי, הוא נתן לי פעם את המצלמה שלו והראה לי איך ללחוץ על הכפתור. אהבתי את זה," קבא נזכר. החוויה המוקדמת הזו השאירה בו רושם עז, למרות שעברו שנים רבות עד שלקח מצלמה שוב.
צילום: cyprus-mail.com
מכיתות שפה לחדרי חושך
לאחר שעבר ללונדון, קבא החל תחילה ללמוד חשבונאות. עם זאת, התשוקה שלו לצילום התעוררה מחדש כשהשאיל מצלמת זניט רוסית מהמעסיק שלו במכבסה. "לא עוד חשבונאות, ניהול כספים, הכול נגמר!" הכריז קבא, כשהתמסר ללכידת החיים התוססים שסביבו. הכישורים המתפתחים שלו הובילו אותו למשרת מדפיס בחדר חשוך בסטודיו צילום קפריסאי-טורקי פופולרי בשם Wedding Bells, והוא נרשם במהרה לבית הספר לצילום בקולג' פאדינגטון.
מציאת מקומו בקפריסין הצפונית
כשחזר לקפריסין בפברואר 1982, קבא התמודד עם שוק עבודה מאתגר. למרות השכלתו וניסיונו, ההזדמנויות היו מועטות. במקום להתייאש, הוא הקים את הסטודיו הצילומי שלו בעיר העתיקה, שבו פעל עד 2002. המסירות של קבא למקצוע לא פחתה; הוא גם פתח גלריית צילום בביוּק האן וקיבל תפקידים של הוראה באוניברסיטאות מקומיות.
המרדף אחרי היסטוריית הצילום הקפריסאית
כשהתמקם בקריירה שלו, החל קבא לחקור את היסטוריית הצילום בקפריסין. "כשהייתי לומד בלונדון, אחת מהנושאים שהורגשו הייתה היסטוריית הצילום," אמר. סקרנות זו הובילה אותו לחשוף את הטפטפת העשירה של ההיסטוריה הצילומית הקפריסאית. המחקר שלו פתח דלתות לשמות וסיפורים שנשכחו, וחשף עבר תוסס ששילב תרבויות שונות באי.
גילוי אוצרות היסטוריים
המחויבות של קבא למחקר הובילה לפרסומים משמעותיים רבים, כולל עבודתו האחרונה, ההיסטוריה של הצילום הקפריסאי 1839-1939. סיפור המאה. ספר זה מתעד את ימי הראשונים של הצילום בקפריסין, וזורע אור על צלמים מקומיים וזרים שהותירו את חותמם על האי. באופן בולט, קבא קבע את שנת 1849 כשנה שבה צולמה התמונה הידועה הראשונה בקפריסין, גילוי פורץ דרך שמאתגר הנחות קודמות לגבי ציר הזמן של הצילום באי.
מורשת רב-תרבותית
בספרו מדגיש קבא את הרוח השיתופית שאפיינה את הצילום הקפריסאי. הוא מציג כיצד צלמים קפריסאים-טורקים תיעדו את מהות חיי הקפריסאים-יוונים ולהפך, לצד תרומות של צלמים ארמנים. מורשת רב-תרבותית זו מתוארת יפה בתמונות המתעדות רגעים משותפים בין הקהילות, כולל יצירות של הצלמת הקפריסאית-טורקית הראשונה, איזמט סבקי.
עתיד הצילום הקפריסאי
התשוקה של קדר קבא לצילום והיסטוריה ממשיכה להוות השראה לדורות חדשים של צלמים וחובבים כאחד. המחקר המדוקדק שלו והמסירות לתיעוד ההיסטוריה הצילומית של קפריסין מבטיחים שסיפורים אלה לא יישכחו. כאשר קבא מסתכל על מסעו, הוא נשאר מחויב לחלוק ידע זה, ובכך מבטיח שהמורשת העשירה של הצילום הקפריסאי תמשיך לחיות דרך כתביו והוראתו.
