מדדים של ביצועים כלכליים בקפריסין עומדים במרכז הביקורת מכיוון שהם עשויים שלא לשקף במדויק את המצב האמיתי של הרווחה ותנאי המחייה במדינה. בתקופות של ניהולו של ניקוס אנסטסיאדס וניקוס כריסטודולידס, הממשלה זכתה לשבחים על הישגיה הכלכליים בהתבסס על סטטיסטיקות מרשימות בנוגע לצמיחת התוצר המקומי הגולמי וירידה משמעותית ביחס חוב הממשלה לתוצר מאז 2015. אולם השאלה שעולה היא: האם מדדים אלו מתורגמים באמת לשיפור ברמת החיים של תושבי קפריסין?
ביצועים כלכליים: צמיחה בתוצר מול רווחת משקי הבית
הצמיחה המהירה בתוצר המקומי הגולמי שמציינים הרשויות מעוררת חששות בנוגע לתועלתה למשקי הבית. מאז שחלה התאוששות בפעילות הכלכלית ב-2015, התוצר הריאלי זינק ב-59.4% עד 2024. עם זאת, נתון זה יוצא דופן לעומת עלייה מועטה יחסית של 40% בתעסוקה באותה תקופה. פער זה מעיד על כך שצמיחת התוצר אינה בהכרח מתורגמת לשיפור ברווחת משקי הבית, כגון ביטחון תעסוקתי ורמות הכנסה.
עליות בפרודוקטיביות והבדלים בשכר
אחת ההסברים לפער בין הצמיחה בתוצר לבין התעסוקה עשויה להיות עליות משמעותיות בפרודוקטיביות, עם תרומה ניכרת מהעבודה. בעוד שהתוצר הריאלי לנפש עולה ב-17.2% בין 2015 ל-2024, השכר הממוצע הריאלי לעובדים עלה רק ב-8.5%. מדאיג אף יותר הוא שההכנסה החציונית הריאלית עלתה ב-2.6% בלבד באותו פרק זמן.
הנתונים מראים כי התועלת מצמיחת התוצר הולכת בצורה לא פרופורציונלית לבעלי ההון במקום לעובדים. חלקה של הפיצויים לעובדים בתוצר פחת מ-45.2% ב-2014 ל-44.1% ב-2024, בעוד שה"עודף התפעולי נטו" – בעיקר רווחי חברות – זינק מ-18.5% ל-26.1%. מגמה זו מדגישה גידול באי-שוויון בהכנסות, כאשר משקי בית עם הכנסה נמוכה חווים שכר תקוע ומעמד הביניים סופג לחצים גוברים.
חוב ממשלתי ולעומסי תקציב
גורמים ממשלתיים, ביניהם הנשיא ניקוס כריסטודולידס וوزיר האוצר מאקיס קראבנווס, מציינים לעיתים קרובות שדרוג אשראי, עודפי תקציב וירידה ביחס חוב המדינה לתוצר כסימנים לניהול פיננסי מוצלח. עם זאת, השאלה נשארת: האם אסטרטגיות אלו מועילות באמת לאזרחי קפריסין?
לאחר שחזרה היציבות בעקבות המשבר הכלכלי של 2013, הממשלה המשיכה לייצר עודפים. נכון לינואר 2026, יתרות המזומן בבנק המרכזי עלו על 4.7 מיליארד אירו, מה שמעיד על הצטברות כספים במקום השקעות בתשתיות חברתיות. שמרנות פיננסית זו נחשבת למופרזת, במיוחד כשזה מוביל להפחתת כוח הקנייה של משקי הבית.
הפניית העודפים לטובת הציבור
מבקרים טוענים שעודפים אלו יכולים להיות מנוצלים ביעילות רבה יותר להשקעות פרודוקטיביות בתשתיות חיוניות, כמו אספקת מים וחשמל אמינה, או לשיפור התמיכה החברתית לאוכלוסיות הפגיעות. בנוסף, משאבי קרן הביטוח הלאומי הגבוהים צריכים להיות מופנים למגורים ברי השגה במקום למימון הוצאות ממשלתיות.
נושא נוסף דחוק הוא אופייה הרגרסיבי של מערכת המיסוי בקפריסין. כדי להתמודד עם פערי הכנסה ועושר, קיימות דרישות לרפורמה הכוללות הגדלת הפרוגרסיביות במיסוי ומאבק בהכנסות שחורות. מערכת מיסוי צודקת יותר יכולה לסייע בהתמודדות עם אתגרי האוכלוסייה המזדקנת, שינויי האקלים והשחיתות, תוך שיפור רמת החיים לכל האזרחים.
חוב פרטי ובריאות כלכלית
בריאותם הכלכלית של משקי הבית והעסקים עומדת גם היא בסכנה בעקבות חוב פרטי משמעותי. עד סוף 2024, חוב החברות הלא-פיננסיות ומשקי הבית הגיע ל-119.8% ו-57.5% מהתוצר, בהתאמה. למרות שבנקים הסירו מהמונחים מבצעים לא ממומשים (NPLs) מספר רב מהמונחים הלא מיושמים מן המאזנים שלהם, רבים מהלווים עדיין נאבקים בנטל חוב כבד.
תפקידה של מערכת הבנקאות בפיתוח הכלכלי
למרות שבנקים בקפריסין זכו לשבחים על שיפור ביצועיהם, המבקרים טוענים כי הם לא הצליחו לתמוך בפיתוח כלכלי כראוי. הבנקים מהססים להעניק הלוואות ללקוחות הנתפסים כחסרי אשראי, מה שמגביל השקעות פרודוקטיביות שיכולות לקדם צמיחה כלכלית. במקום זאת, הבנקים בחרו ברווחים נטולי סיכון על ידי הפקדת כספים גדולים בבנק המרכזי האירופי במקום לממן פרויקטים ברי קיימא.
חוסר זה בפרקטיקות הלוואה אחראיות חברתית משפיע לא רק על עסקים אלא גם מחמיר את הקשיים הכלכליים של משקי הבית. עם לווים רבים ומשפחות הכבוסות בחובות, הסרבנות של הבנקים להתאים את מדיניות ההלוואות שלהם יש השלכות חמורות על הכלכלה הרחבה יותר.
הערכת מחודשת של מדדים כלכליים
ההתבססות על צמיחת התוצר, יחס חוב הממשלה לתוצר, ומספרי הלוואות לא מתפקדות (NPL) כמדדים לביצועים כלכליים בקפריסין נתונה לביקורת גוברת. מדדים אלו אינם מצליחים לתפוס את המורכבויות של הפצת ההכנסות ואת מציאות החיים של האזרחים. בעוד שהתוצר לנפש עלה משמעותית, העליות המתאימות בהכנסה החציונית של עובדים בשכר נמוך היו מזעריות.
יתרה מזאת, יצירת העודפים התקציביים הנמשכת, שמושגת באמצעות מיסוי רגרסיבי, מגבילה את הוצאות הממשלה על פרוייקטים חברתיים ותשתיתיים נחוצים. גישה זו פוגעת בסופו של דבר בכוח הקנייה ובתנאי המחייה של משקי הבית.
כאשר קפריסין מתמודדת עם מגוון אתגרים, כולל שינויי אקלים ואוכלוסייה מזדקנת, חיוני שמקבלי ההחלטות יבחנו מחדש את האסטרטגיות הכלכליות שלהם. מיקוד בצמיחה הוגנת שמעמידה בראש מעייניה את רווחתם של כל האזרחים, ולא סט מדדים צר של ביצועים, יהיה חיוני לשגשוג העתידי של המדינה.
