מחקר חדש שכותרתו כיסוי תקשורתי של עזה: מקרה קפריסין מאיר כיצד התקשורת הקפריסאית דיווחה על הסכסוך המתמשך בעזה. פורסם על ידי Universitas Publications והמכון לתקשורת המונים, והממצאים יובאו בכנס בינלאומי באוניברסיטת קפריסין ב-30-31 בינואר.
הכנס, שכותרתו המתאימה היא 'דמיון מחדש ובנייה מחדש של פלסטין: רצח עם, טראומה ועתיד אומה סובלת', עורר דיונים לגבי הטיות אפשריות בדיווח התקשורתי. מבקרים, בעיקר תומכי ישראל, עשויים לטעון שהמחקר משקף נקודת מבט חד-צדדית.
עם זאת, המחקר מעלה סוגיות חשובות בנוגע ליושרת התקשורת וקובע, "נראה שהגענו לרגע של שליטת תקשורת נרחבת והתגמשות גוברת של התקשורת לאינטרסים תאגידיים ופוליטיים." הוא מדגיש כיצד סכסוך עזה ממחיש מגמה מדאיגה זו, שבה חלק מאמצעי התקשורת נמנעים מאתגר את הנרטיבים המובנים סביב ישראל.
במהלך הסכסוך שהתפרץ באוקטובר 2023, כיסוי התקשורת הקפריסאית כלל איזון זהיר. המחקר מציין נטייה ל'שני הצדדים', אשר לעיתים קרובות מובילה להצגת נרטיבים סותרים ללא ניתוח ביקורתי של הטענות מצד כל אחד. שיטת הדיווח הזו עלולה לסכן נרמול מידע שגוי, כפי שהמחברים מציינים.
דוגמה מדאיגה אחת שהוזכרה היא הכיסוי של העיתונאי של אל-ג'זירה אנאס אל-שריף, שנפל יחד עם צוות הצילום שלו באוגוסט 2025. הכותרת מ Kathimerini רמזה על מעורבותו בחמאס, על אף שהעובדות לא תמכו בכך ותפקידו כעיתונאי תועד היטב. מסגור כזה מעלה שאלות לגבי אחריות התקשורת להבטיח ייצוג מדויק של האירועים.
The עיתון Cyprus Mail גם הוא נתון לביקורת בדיווחיו. בעוד שמודים שרוב החדשות העולמיות נאספות משירותי חדשות כמו רויטרס, חשוב לטפל בחוסרים בכיסוי המקומי, במיוחד לנוכח המגבלות שהוטלו על עיתונאים זרים הנסים לדווח מעזה.
למרות האתגרים הללו, ה עיתון Cyprus Mail דיווח על הפגנות מקומיות נגד רצח אל-שריף, ובנוסף על ההשפעה של משבר עזה על החברה הקפריסאית, כולל מסלול הסיוע אמלתיאה וזרם הישראלים המחפשים מקלט בקפריסין.
הדוח מדגיש דילמה מוסרית רחבה הניצבת בפני התקשורת בדיווח על סכסוכים זרים. הוא מציין היסוס כללי לאתגר את תמיכת הממשלה בישראל, במיוחד בהקשר לעמדתה הגיאו-פוליטית של קפריסין נגד טורקיה. טורי דעה כמו אלו של אלפר עלי ריזא KC העלו חששות בנוגע להשלכות המוסריות של הנרטיבים השולטים, המציעים כי פעולות ישראל גרמו לאובדן של המעלות המוסריות.
בעוד שפרסומי דעה תורמים לשיח, הם אינם יכולים להחליף דיווח חדשותי מדוקדק. המחקר מתרשם כי רק לאחר שהרעב ההמוני הפך לנושא בתחילת 2025 החלו עיתונים מקומיים לנקוט עמדות נחרצות יותר, שכן עיתון Cyprus Mail הטילו את מלוא האחריות על ישראל למשבר ההומניטרי.
האופי הרב-ממדי של סכסוך עזה משקף רגע משמעותי בתקשורת העולמית, שבה נרטיבים לעיתים מעוצבים על ידי אינטרסים פוליטיים ותאגידיים. המחקר מדגיש כיצד שליטת צה"ל על זרימת המידע, כולל איסורים על כניסת עיתונאים לאזורי סכסוך, יצרה נוף שבו אתיים עיתונאיים מסורתיים מאוימים.
עם התפתחות נופי התקשורת, מתעוררות שאלות לגבי אחריות העיתונאים וההשפעה של בעלות תאגידית על הדיווח החדשותי. המחקר מעלה השתקפויות קריטיות על מצב העיתונאות כיום והשלכותיה להבנת הציבור את סוגיות עולמיות מורכבות כמו סכסוך עזה.
