לאיקי ייטוניה, שפעם הייתה תוססת, נמצאת כיום בשפל סופי, כאשר עיריית ניקוסיה מחזירה את האחריות לשר הפנים. ראש העיר חרלאמבוס פרונצוס אישר את ההחלטה לעיתון Cyprus Mail, ומסמן שינוי משמעותי לאזור הידוע בשם 'השכונה הפופולרית'. הוקמה בשנת 1983, לאיקי ייטוניה הייתה דוגמה זוהרת לחידוש עירוני, שנועדה להציג את התרבות והמורשת העשירה של קפריסין.
צילום: cyprus-mail.com
לאיקי ייטוניה: ממרכז פורח לרחובות סגורים
לאיקי ייטוניה, תוצר תקופת שלאחר הפלישה, נולדה מתוך חזון משותף בין שני ראשי ערים, מוספה אקינצ'י וללוס דמטריאדס, ששאפו לאחד את העיר המחולקת. אף שלא הייתה חלק רשמי מתוכנית דו-קהילתית כוללת, היא צמחה לצד פרויקטים נוספים ששאפו לחדש אזורים מוזנחים. המדינה החרימה מבנים נטושים בסביבת רחוב אונאסגורו, שהועברו לאחר מכן לעירייה, מה שנתן אפשרות ללאיקי ייטוניה לפרוח כמרכז מסחרי.
צילום: cyprus-mail.com
בעיצובו של האדריכל פפקיוס גאורגיאדס בסגנון מסורתי, האזור הוסב לרובע נגיש להולכי רגל מלא חנויות, מסעדות וסדנאות אמנים. כפי שפורסם בשנת 2017, היה זה מרחב שמשך אלפי מבקרים מדי יום, למרות ביקורת שהגדירה אותו כ'סט יבשה מזויף'.
התדרדרות של אבן דרך תרבותית
כיום, לעומת זאת, מציגה לאיקי ייטוניה ניגוד חד. הסמטאות הצרות שפעם שוקקו חיים שקטות באופן מוזר, ורבות מהחנויות סגורות. סבוס קיריאקו, המנהל את בית הקפה Coffee Therapy בקצה לאיקי ייטוניה, נזכר בזמנים בהם האזור היה פעיל, בו אומנויות מסורתיות הוצגו לתיירים. הוא מתמרמר על ההתדרדרות ומציין שהמבקרים כיום עוברים במתחם בחיפוש אחר מה לעשות במקום שאיבד את זוהרו.
הסיבות להתדרדרות זו מורכבות ורבות-פנים. אמנים מזדקנים פרשו או עברו, והייתה תפנית ברורה בהרגלי הצריכה. עליית קניוני הקניות סחפה את תנועת ההולכים הרגליים הרחק מהעיר העתיקה. ככל שמספר הלקוחות הצטמצם, בעלי החנויות החלו לקצץ ופיתחו הצעות שהוחלפו בפריטים מיוצרים בצורף המוני. הכנסת 'תפריטי תיירים' הדלילה אף יותר את האופי הייחודי של האזור.
אתגרים ושינויים בשכונה
אתגרים נוספים סיבכו את המצב. עבודות הכביש המתמשכות הפריעו לגישה לאזור, בעוד ששינויים חברתיים-כלכליים הפכו חלקים מהעיר העתיקה לפחות מושכים. מגפת הקורונה הייתה המכה הסופית לעסקים רבים, עם סגירת המסעדה המרכזית של לאיקי ייטוניה לצמיתות.
קיריאקו מהווה דוגמה למצב הנוכחי בשכונה, ועובד שעות ארוכות כדי לשמור על בית הקפה שלו בעוד שהקהל שלו מורכב בעיקר מסטודנטים בתוכנית ארסמוס ועובדים מקומיים. מנגד, מרינוס גאורגיו, שפתח לאחרונה חנות מזכרות, מהווה קרן תקווה. הוא אופטימי כי פיתוח מגורי הסטודנטים הסמוכים ינשוב רוח חיים חדשה לליקי ייטוניה, וימשוך יותר מבקרים ולקוחות פוטנציאליים.
פרק חדש שעתיד לבוא
למרות האתגרים, פרונצוס נשאר אופטימי בזהירות בנוגע לעתיד לאיקי ייטוניה. העירייה מחפשת משקיע אסטרטגי להחיות את האזור, אם כי הוא מתעקש שמעולם לא התכוונו למכור אותו. המטרה היא לשמר את האופי ההיסטורי תוך התאמה לצרכים מודרניים. עם זאת, המעבר מעורר שאלות בנוגע לאפשרות של הפיכת לאיקי ייטוניה למרחב פחות מסורתי.
ראש העיר מכיר בקשיים העתידיים, ומודה כי לאיקי ייטוניה של שנות ה-80 לא ניתן להחיות בצורתה המקורית. כששכונה זו עומדת בצומת דרכים, התקווה היא שבזכות השקעות נכונות והתמקדות מחודשת במורשתה התרבותית, לאיקי ייטוניה תוכל להשיב לעצמה חלק מגדולתה הקודמת, אף כשהיא מתפתחת למשהו חדש.
