משרד החוץ של קפריסין הביע את "ברכתו החמה" על הסכם השלום פורץ הדרך שנחתם בין ארמניה לאזרבייג'ן, המסמן את סיום הסכסוך המתמשך בנגורנו-קראבאך. המשרד בירך על משמעותו של הסכם חשוב זה, וציין כי יש לו פוטנציאל לקדם שלום מתמשך ולקדם שגשוג ברחבי האזור.
משרד החוץ הצהיר, "הסכם היסטורי זה יוצר תנופה והזדמנויות גדולות לשלום מתמשך ולשגשוג אמיתי באזור," והדגיש ששלום ישמר באמצעות הכרה הדדית בריבונות, בשלמות טריטוריאלית ובהקפדה על אי-פגיעה בגבולות.
בנוסף, המשרד הכיר בתפקיד המרכזי שמילא נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בתיווך ההסכם, ותיאר את השפעתו כ"כלי מפתח." הסכם השלום, שנחתם בבית הלבן, כלל את ראש ממשלת ארמניה ניקול פשיניאן ונשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב.
משמעות הסכם השלום
ההסכם אינו מיועד רק לייסד יחסים פורמליים בין ארמניה לאזרבייג'ן, אלא גם פותח נתיבים לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח תשתיות באזור. אחד ההיבטים המרכזיים של ההסכם הוא הקמת מסילת זנגזור — מסלול תחבורה שיקשר ישירות בין אזרבייג'ן לאקסקלבה שלה, נהצ'יבאן, דרך דרום ארמניה.
בסעיף בולט, ארמניה העניקה לארצות הברית זכויות פיתוח בלעדיות במסלול זנגזור לתקופה של 99 שנים. הדבר פותח דלת להשקעות משמעותיות ופרויקטים תשתיתיים, כולל מסילות רכבת, נפט, גז והתקנות סיבים אופטיים, מה שהופך אותו לצומת מרכזי למסחר ובינלאומי ומעבר.
כעת, כאשר ארצות הברית מפקחת על הפיתוח במסלול, הוא עומד להפוך ל"מסלול טראמפ לשלום ושגשוג בין-לאומי," תחת חוקי ארמניה. הסדר ייחודי זה ממחיש כיצד אינטרסים גיאופוליטיים יכולים להשתלב עם פיתוח אזורי, ולפוטנציאל להשפיע לטובה על כל הצדדים המעורבים.
הרקע ההיסטורי של הסכסוך
שורשיו של סכסוך נגורנו-קראבאך ניתן לייחס לשנת 1988, כאשר ארמנים אתניים באזור ניסו להעביר סמכות מהרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של אזרבייג'ן לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של ארמניה. מהלך זה הוביל לסדרת אירועים שעלו לעימותים אלימים ולהתפתחות למלחמה כוללת לאחר התפרקות ברית המועצות.
הושג הפסקת אש בשנת 1994, אך היא פתחה את הדרך להיסחפות המונית של אזרחים אתניים אזרים וארמנים, ויצרה משבר הומניטרי מתמשך. במהלך קיומה, ה"רפובליקה של ארצאח" שהוכרזה בעצמה, לא זכתה להכרה מהקהילה הבינלאומית, מה שהקשה עוד יותר על המצב.
הסכסוך התחדש ב-2020, והביא להישגים טריטוריאליים משמעותיים לאזרבייג'ן לפני שהושגה הפוגה. עם זאת, המתחים נותרו גבוהים, כאשר אזרבייג'ן הטילה מצור על נגורנו-קראבאך בשנת 2022, בטענה למניעת הובלת משאבים לא חוקיים. מצור זה בסופו של דבר הוביל לכיבוש "רפובליקת ארצאח" בספטמבר 2023.
ככל שהמצב מתפתח, הוא דחף אלפי ארמנים אתניים לברוח מהאזור, מה שמשנה עוד יותר את הדינמיקה באזור היסטורי מתוח.
עתיד האזור
שבחי משרד החוץ של קפריסין להסכם השלום מדגישים את הפוטנציאל לשינוי מהפכני ביחסי האזור. קפריסין עוקבת מקרוב אחר ההתפתחויות בקווקז הדרומי, שכן פתרון שלום יכול לעורר יוזמות דומות באזורים אחרים המתמודדים עם מחלוקות מתמשכות.
יתרה מזו, ארמניה ואזרבייג'ן יציבות ומשגשגות עשויות להשפיע בשרשרת, ולקדם יחסי מסחר ושיתוף פעולה בין המדינות השכנות, כולל קפריסין. יוזמה זו מציעה הזדמנות לבנות מחדש אמון בין אומות שהתמודדו עם עשרות שנים של סכסוך.
לסיכום, ההסכם ההיסטורי בין ארמניה לאזרבייג'ן מהווה לא רק צעד היסטורי לעבר שלום, אלא גם מזכיר את חשיבות הדיפלומטיה בפתרון סכסוכים שנמשכים. רפובליקת קפריסין עומדת בסולידריות עם האזור, בתקווה לעתיד שבו שתי המדינות יוכלו לשגשג יחד בכבוד הדדי.
