מאובנים אתיופיים — מאובנים אתיופיים מציגים מין חדש בקו האבולוציוני של האדם

מאובני אתיופיה — חוקרים גילו ממצא משמעותי של מאובנים אתיופיים החשופים למין לא מוכר קודם בקו ההתפתחות האבולוציוני של האדם. מאובני השיניים הללו, המתוארכים לכ-2.65 מיליון שנה לפני זמננו, נמצאו באזור מחקר לדי-גררו באזור אפר בצפון-מזרח אתיופיה, לצד הפרט הקדום המוכר ביותר מהסוג הומו.

• ככל שמחקרים נוספים יתגלו, המשמעויות של ממצאים אלו יעמיקו את הבנתנו את הדינמיקה המורכבת של סיפור האבולוציה האנושית.

מאובני אתיופיה: גילויים מאזור אפר

צוות המחקר חשף אוסף של עשר שיניים שכלל שישה טוחנות, שני שולצים, פרמולר אחד וכלב אחד, השייכים לשני פרטים מובחנים. ממצא זה מרמז על קיומו של מין שביעי בתוך סוג האוסטרלופיתקוס, אבי אדם מוקדם מרכזי המאופיין בשילוב תכונות הדומות לקופי אדם ואדם.

קודם לכן זוהו שישה מיני אוסטרלופיתקוס מאתרים מאובנים שונים באפריקה. השיניים שהתגלו החדשות הציגו תכונות מובחנות, המראות שהן שייכות למין נפרד שטרם ניתן לו שם.

תובנות על הומינינים מוקדמים

בנוסף למאובני האוסטרלופיתקוס, החוקרים מצאו שלוש שיניים נוספות המתוארכות לכ-2.59 מיליון שנה. שיניים אלה מיוחסות למין הומו הקדום ביותר המוכר, שזוהה במקור מקופת לסת שנמצאה באותו אזור בשנת 2013. שמות מדויקים לשני מיני האוסטרלופיתקוס וההומו המיוצגים בשיניים אלה טרם נקבעו עקב אופי המאובנים הלקוי.

על פי החוקרים, הראיות החדשות מהשיניים מאירות תקופה שלא מובנת היטב באבולוציית האדם. תארוך קרוב של המאובנים מצביע שהמין החדש של האוסטרלופיתקוס התקיים במקביל עם מיני הומו מוקדמים באותו אזור גאוגרפי, מה שמעלה שאלות מעניינות לגבי תחרות אפשרית על משאבים.

הטבע המורכב של האבולוציה האנושית

נוכחות ההומינינים הללו באפריקה המזרחית באותו זמן מוסיפה מורכבות להבנתנו את האבולוציה של האדם. הראיות הנוכחיות מצביעות על כך שכמה מינים שונים של הומינינים חיו באזור זה בתקופה זו. ממצאי מאובנים קודמים הצביעו על קיום סוג נוסף של אוסטרלופיתקוס ומין של פארנתרופוס, הידוע בגולגולתו המתמחה ללסתות כבדות לעיסה.

גילוי זה מדגיש שלפחות חמישה הומינינים חיו ביבשת אפריקה בתקופה זו, וממחיש את טבעו המורכב והמפלג של ההיסטוריה האבולוציונית של האדם. בראיין וילמור, פלאונטולוג מאוניברסיטת נבדה בלאס וגאס והמחבר הראשי של המחקר, אמר, "זה מחזק את הרעיון שסיפור האבולוציה של האדם אינו של שושלת אחת המשתנה לאט לאורך הזמן. במקום זאת, דפוס האבולוציה של האדם דומה לזה של אורגניזמים אחרים, המתפצלים שוב ושוב למינים רבים ברישום המאובנים, כאשר רבים מהם חיו באותו זמן."

כיווני מחקר עתידיים

החוקרים בוחנים כעת את השיניים כדי לקבוע האם מיני האוסטרלופיתקוס וההומו חלקו תזונה דומה. קיי ריד, פלאואקולוגית ומנהלת שותפה של הפרויקט באוניברסיטת אריזונה, הביעה עניין בהבנת האינטראקציות בין מינים אלו. "אנו כרגע מנתחים שיניים כדי לראות אם ניתן לדעת אם הם אכלו את אותו הדבר," הסבירה. אם יימצא שיש חפיפה בתזונה, זה יכול להעיד על תחרות בין שני המינים על המשאבים.

בסמוך נמצאו כלים גולמיים מאבן המתוארכים לאותה תקופה, אשר ככל הנראה יוצרו על ידי מיני הומו. הקשר זה מוסיף רבדים נוספים למחקר המתמשך בנוגע להתנהגות ואינטראקציה של האדם המוקדם.

הסביבה של ההומינינים המוקדמים

אזור אפר, שנודע כאחד המקומות החמים והנמוכים ביותר על פני כדור הארץ, היה בעבר נוף שופע עם נהרות זורמים ואגמים רדודים, מלא בחיות בר. מאובנים מראים שאזור זה היה בית למגוון רחב של בעלי חיים, כולל ג'ירפות, סוסים, חזירים, פילים, היפופוטמים ואנטילופות, לצד טורפים כמו חתולי ב Saber-toothed ויענים.

האמונה הרווחת היא שסוג ההומו התפתח ממין של אוסטרלופיתקוס, אם כי המין המדויק והקווים הזמנים עדיין נושאים לדיון מתמשך. סוג האוסטרלופיתקוס כולל את המאובן המפורסם לוסי, חברה של אוסטרלופיתקוס אפרנסיס שחיה לפני כ-3.18 מיליון שנה. השיניים שהתגלו החדשות נקבע שלא שייכות למין של לוסי.

סקירה מחודשת של סיפור האבולוציה האנושית

ווילמור הדגיש שהמין החדש של האוסטרלופיתקוס אינו מהווה "קשר חסר." הוא ציין, "למעשה, איננו סבורים שהוא היה בהכרח אב קדמון של מין מוכר כלשהו." קיי ריד הרחיבה, ואמרה, "מינים הופיעו ורבים נכחדו. כל ממצא הוא חלק הפאזל שמציב את האבולוציה האנושית בעץ מורכב ומסועף, ולא בגרף ליניארי." נקודת מבט זו מחזקת את הרעיון שהאבולוציה האנושית מאופיינת ברשת מורכבת של מינים הקשורים זה לזה, ולא בהתקדמות ישרה ופשוטה.

ככל שמחקרים נוספים יתגלו, המשמעויות של ממצאים אלו יעמיקו את הבנתנו את הדינמיקה המורכבת של סיפור האבולוציה האנושית.