מחקר בינלאומי חדש ששותפו בו חוקרים מהמכון הקפריסאי מצא כי האוקיינוסים משפיעים על היווצרות עננים הרבה יותר ממה שמדענים הבינו בעבר. התגלית פורצת הדרך הזו צפויה להוביל לניבויים מדויקים יותר של האקלים ומציעה תובנות חיוניות בנוגע לאי וודאויות מתמשכות במדעי האקלים.
המחקר, שפורסם בכתב העת היוקרתי Nature, נערך בניסוי CERN CLOUD, מתקן המוקדש לחקר חלקיקים אטמוספריים ולהיווצרות עננים. באמצעות שיחזור תנאים אטמוספיריים הנמצאים מעל אוקיינוסים מבודדים, חקרו החוקרים את התהליכים המורכבים שבאמצעותם חלקיקים זעירים נוצרים וגדלים לזרעי העננים.
היווצרות עננים: תפקיד הפלנקטון הצמחי בדינמיקת העננים
מרכזי במחקר זה הוא תפקיד הפלנקטון הצמחי, אורגניזמים ימיים מיקרוסקופיים הפולטים גזים לאטמוספירה. גזים אלה עוברים תגובות כימיות שהופכות אותם למחומרים התורמים להיווצרות חלקיקים חדשים. המחקר מדגיש במיוחד את חשיבות חומצה מתאנסולפונית (MSA) המופקת מפליטות ימיות טבעיות.
שינוי פרדיגמות במדעי האקלים
לעשרות שנים חומצה גופרתית נחשבה ככוח המניע העיקרי להיווצרות חלקיקים חדשים באטמוספירה. עם זאת, הממצאים החדשים מצביעים על כך ש-MSA ממלאת תפקיד חשוב לא פחות מעל אוקיינוסים מבודדים, במיוחד בתנאי טמפרטורה נמוכה. כאשר MSA וחומצה גופרתית פועלות יחד, הן יכולות לייצר כמות משמעותית יותר של חלקיקים מאשר כל תרכובת בנפרד.
הבנת מערכות האקלים
ד"ר רימה באלבקי, חוקרת במרכז לחקר האקלים והאטמוספירה של המכון הקפריסאי והמחברת הראשונה של המחקר, הדגישה כי הבנת מנגנון זה מעשירה את ההבנה המדעית של אופן פעולתו של מערכת האקלים של כדור הארץ. בנוסף, היא מאפשרת ביצוע תחזיות מדויקות יותר של תנאי האקלים העתידיים והערכת השפעת הפעילות האנושית על שינוי האקלים ברמה אמינה יותר.
השלכות מקומיות באזור המתחמם
ד"ר תאודורוס כריסטודיאס, מחבר נוסף של המחקר, הצביע על כך שקפריסין ממוקמת באזור שחווה התחממות כפולה מהממוצע העולמי וכבר מתמודדת עם השלכות חמורות של שינוי האקלים. הוא ציין: "תגלית זו מסייעת לנו להבין טוב יותר את מערכות האקלים ולהיערך טוב יותר להשפעות שינוי האקלים." הממצאים בעלי משמעות מיוחדת למזרח הים התיכון, שהוא אחד מאזורי החום המושפעים ביותר מהשינוי האקלימי בעולם. הבנה מעמיקה יותר של תהליכים אטמוספריים באזור זה משפרת את היכולת למודל ולהעריך את תנאי האקלים העתידיים.
