מסע האירוויזיון של אנטיגוני הוא חגיגה של הרוח הקפריסאית הכלואה בשירה 'ג'אלה'. כשאני פוגש אותה ב'פוור סיזנס' בלימסול, ימים ספורים בלבד לאחר הגמר הגדול, היא מקבלת את פניי בחום עם הברכה הקפריסאית המוכרת של נשיקות על הלחיים, המשדרת יושרה שמרגישה כמו ידידות ותיקה.
צילום: cyprus-mail.com
- לאחר החוויה הזו, אנטיגוני קיבלה החלטה: "תתן לזה להשמיד אותי, או שאסדר את עצמי פשוט ואעשה את מה שאני יודעת." בגמר היא סיפקה הופעה עליה היא יכולה להיות גאה.
"מאז שחזרתי, הרגשתי מוצפת באהבה מכל העולמים," היא משתפת, כשהחיוך שלה מאיר את השיחה. "לא יכולתי לחלום שאקבל כל כך הרבה קבלה מאנשי קפריסין מהרגע ש'ג'אלה' יצא. התמיכה עזרה לי להרגיש טוב יותר לגבי התוצאה ושהניצחון הגיע מדברים שונים." לאחר שהתחרתה בחצי הגמר ב-14 במאי, אנטיגוני התקדמה לגמר, שם סיימה במקום ה-19.
צילום: cyprus-mail.com
ג'אלה: שיר שמדבר ללב
בכל פינה בקפריסין, ממאפיות עמוסות ועד לכיתות תוססות, אנשים שרים 'ג'אלה, ג'אלה' ('עוד, עוד') באמצע משפט, שמשקף איך אנטיגוני הפכה מילה פשוטה קפריסאית לסיסמה תרבותית.
"תמיד אמרתי, אם אי פעם אשתתף באירוויזיון, אני רוצה להשתמש בדיאלקט הקפריסאי," היא מסבירה. "יש קצת יומרנות סביב זה, אבל ככה אנחנו מדברים!" אנטיגוני היא הראשונה ששילבה מילים קפריסאיות בכניסה לאירוויזיון, והיא מאמינה ש'ג'אלה' תופסת בצורה מושלמת את מהות התרבות הקפריסאית. "תחשבו על זה, אתם הולכים למזה קפריסאי, ואתם כל כך מלאים, אבל לא, תמיד יש 'ג'אלה'. כשאתה חושב שהכל נגמר, עדיין יש 'ג'אלה' – קינוח ושוטים."
"הקפריסאים רועשים, אוכלים הרבה, דוחפים את מזלם. אנחנו עקשנים, ואני חושבת שזו הסיבה שהשיר הדהד אצל כולם כאן. כל האולם בווינה שר 'ג'אלה, ג'אלה, אסטוס נא ללונו…' וזה ניצחון בפני עצמו," היא מוסיפה, עיניה נוצצות בגאווה.
חוויית הבמה
אנטיגוני משקפת על חוויית ההופעה על במה כה גדולה, כשהיא מפתחת היכרות מפתיעה תוך כדי חזרות כמעט יומיות. "זו במה עצומה, אז יש לך הזדמנות להתרגל אליה," היא מציינת. השבוע הזה כלל ארבע הופעות משמעותיות: חצי הגמר המשודר, חצי הגמר עם חבר השופטים, הגמר עם חבר השופטים, והגמר החי. למרות הלחץ, אנטיגוני מצאה כוח בחברות בין המתמודדים. "לא הייתה תחושה של תחרות שלילית בכלל. זה הרבה לחץ שכולם תחתיו, וכולנו יכולים להזדהות אחד עם השני," היא מסבירה, תוך שהיא נזכרת איך התחברה לאמנים כמו דארה משמולניה וסארה מגרמניה.
ברגעי מאחורי הקלעים הללו, אנטיגוני זוכרת היטב את התמיכה של המשתתפים האחרים. "היינו מעודדים זה את זה כשעמדנו בתור לעלות על הבמה, ורקדנו לשירים של האחרים. זו הייתה חוויה ממריצה מאוד," היא נזכרת.
התמודדות עם הלחץ
העלייה לבמה בגמר הייתה רגע מלא צפייה ומתח. "האולם היה מלא באנשים, וזה בעצם הפך את זה לטוב יותר כי התבייתתי על האנרגיה הזו. קפצתי על השולחן, חיכיתי לתחילת ההופעה, ולקחתי דקה להסתכל סביב. חשבתי על אמנים שהערצתי, כמו טיילור סוויפט – זה מה שהם מרגישים! אז ידעתי, שאני שייכת לבמות כאלה."
אולם השידור החי הביא איתו גם פחדים משלו. "זה כל כך קרוב ואישי, זה חי, מבחינת סאונד אתה לא יודע בדיוק איך זה יוצא בטלוויזיה. זה הפחיד אותי," היא מודה. לאחר הופעתה בחצי הגמר, תגובות האינטרנט היו קשות. "ביום למחרת, התגובות היו שליליות באופן משמעותי. זה יכול להשמיד מישהו," היא מודה. "נפלתי במשבר מאחורי הקלעים. זה לא שיקף את מה שאני באמת יכולה לעשות."
לאחר החוויה הזו, אנטיגוני קיבלה החלטה: "תתן לזה להשמיד אותי, או שאסדר את עצמי פשוט ואעשה את מה שאני יודעת." בגמר היא סיפקה הופעה עליה היא יכולה להיות גאה.
תמיכה מהקהילה
מקור כוח נוסף הגיע מאלני פורירה, שייצגה את קפריסין ב-2018. "היא ממש נתנה לי אומץ לפני שעליתי שוב לבמה," אנטיגוני משתפת. "זה בעיני להיות כוכבת-על – לראות מישהי אחרת במצב שלך, אמן חדש שרוצה לעזור."
כאשר חזרה לקפריסין, אנטיגוני נתנה ראיון רגשי בטלוויזיה, שבה הביעה את תחושות האכזבה שלה. הכנות שלה הדהדה בקרב האוהדים, שזינקו לנחמה. "קיבלתי המון בני ברית!" היא מצהירה. "חלק גדול מלהיות אמן זה להיות אמין ומתחבר. באותו רגע, פשוט הייתי ילדה שעברה משהו שלא התנהל כפי שרציתי וזה השפיע עליי."
מבט לעתיד
ההשקפה של אנטיגוני נותרת חיובית למרות הלחצים של הפרסום. בעוד רבים היו מוצפים, היא מוצאת שמחה בתמיכה שקיבלה. עמידותה מיוחסת בעיקר למשפחתה, במיוחד לאמה, טוניה באוקסטון, ולאביה, פול, שהיו שותפים קבועים במסע הזה.
החיים השתנו משמעותית עבור אנטיגוני. יציאה פשוטה עכשיו הופכת להזדמנות לאוהדים להתחבר ולשתף את הכוריאוגרפיה המדבקת של 'ג'אללה'. היא מרמזת שצפויים מוזיקה חדשה, הופעות, ופרויקט גדול באופק. עם זאת, מה שחשוב לה הכי הרבה זה ההשפעה של השיר שלה.
"אם היית נותן לי את הבחירה לזכות באירוויזיון, אבל שאנשים לא באמת יתעניינו בשיר או יראו את ההשפעה שלו – אנשים שירגישו גאווה בדיאלקט שלהם, משפחות שמתאחדות, וחברים שיצטטו את השיר כשהם יוצאים – זה הרבה יותר גדול. 'ג'אללה' באמת עשה שינוי."
אנטיגוני מסכמת, "זמן רב ראיתי באירוויזיון כשיא שאליו אני רוצה להגיע. עכשיו, אני רואה שזה היה רק צעד עצום לשאר חיי." כשאנחנו נפרדים, זה מרגיש כאילו יצרנו קשר; החום והקסם של אנטיגוני מותירים רושם מתמשך.
