שלום טראמפ — שלום טראמפ — קפריסין מוצאת את עצמה במצב מסוכן בנוגע להזמנתה להצטרף למועצת השלום השנויה במחלוקת של דונלד טראמפ עבור עזה. לאחר קבלת ההזמנה ב-17 בינואר, הממשלה תחילה קיבלה אותה, תוך ראייתה כהוכחה למעמדה הבינלאומי הגובר של המדינה. עם זאת, אופטימיות זו מהירה הפכה זהירות כאשר עלו חששות רציניים לגבי ההשלכות של היוזמה של טראמפ.
צילום: in-cyprus.philenews.com
לאחר פרסום פרטי ההזמנה, שהתפרסמו במלואם על ידי ראשי מדינות, החל להתפתח ספקנות הן ברמה המקומית והן הבינלאומית. החששות התרכזו באפשרות שמועצת השלום תפעיל או תתחרה ישירות באו"ם או אפילו תנסה להחליף את תפקידה בפתרון סכסוכים בין-לאומיים.
צילום: in-cyprus.philenews.com
בהצגת דבוס הרשמית, שבה טראמפ הציג את מועצת השלום, רק הונגריה ובולגריה ייצגו את האיחוד האירופי, מה שהגביר את החששות של קפריסין. שעות לפני האירוע הזה, שר החוץ אישר שקפריסין לא תשתתף, בציון "סיבות מעשיות" והודיע כי בריסל עובדת על פיתוח עמדת איחוד אירופי אחידה.
המצב החריף כאשר טראמפ שלח הזמנה חדשה לישיבה ב-19 בפברואר בוושינגטון, בנוגע ספציפית לשיקום עזה. זה עורר תגובה חיובית ראשונית מניקוסיה, שראתה בהזמנה התמקדות ייחודית במאמצים לשיקום.
עם זאת, רשימת המוזמנים עוררה התפעלות. בנוסף לקפריסין, מדינות כמו יוון, ספרד, גרמניה, איטליה, צרפת ואחרות קיבלו הזמנות, יחד עם מדינות מהמזרח התיכון ומעבר לו. טווח הפעולה הרחב של מועצת השלום הדגיש את הפוטנציאל שלה להפוך לשחקן מרכזי במעגלים דיפלומטיים בינלאומיים.
ב-17 בנובמבר 2025, מועצת הביטחון של האו"ם כבר אימצה את החלטה 2803, שקבעה מסגרת לניהול אחרי מלחמה בעזה. החלטה זו כללה תוכנית שלום שכללה תקופת ממשל מעבר ופריסת כוח יציבות בינלאומי, שהדגישה את תפקיד מרכזי של האו"ם בפתרון סכסוכים.
עם זאת, היוזמה של טראמפ נראית סטייה מהמסגרת המוסכמת. הוא כינה את מועצת השלום "מודל חדש ונועז" לטיפול בסכסוכים ברחבי העולם, מה שמעלה חששות לגבי הלגיטימציה שלה ועמידה בחוק הבינלאומי. האמנה המייסדת של מועצת השלום אינה כוללת הגבלות ברורות לגבי עזה, מה שמצביע על שאיפות רחבות יותר שעשויות לאתגר נורמות בינלאומיות קיימות.
קפריסין מתמודדת עם דילמה שאינה רק על השתתפות בכנס בינלאומי; היא טעונה בהשלכות פוליטיות. כפי שהדגיש דובר ממשלת צפון יאניס אנטוניו, מדינות חייבות לשקול את נסיבותיהן כשמחייבות כיצד להגיב. קפריסין זהירה מכל יוזמה עלולה לערער את סמכות האו"ם, במיוחד לאור סכסוכיה המתמשכים עם הכיבוש הטורקי והסתמכותה על החוק הבינלאומי.
ההשלכות האפשריות של השתתפות או הימנעות משמעותיות. השתתפות במועצת שלום של טראמפ ללא פרמטרים ברורים עלולה לסמן קבלה של מבנה מקביל שעשוי להתחרות עם האו"ם. לעומת זאת, דחיית ההשתתפות עלולה לבודד את קפריסין מדיונים חשובים לגבי עזה ועלולה להתפרש כחוסר אמון כלפי ארצות הברית.
ד"ר אנדריאס מאברוגיאניס, דיפלומט ומפענח לשעבר לענייני קפריסין, מתאר את מועצת השלום כיוזמה שנויה במחלוקת שמעוררת שאלות לגבי התאמתה לחוק הבינלאומי. האמנה נראית סטייה מנורמות קיימות, ורבים רואים בה הרחבה של האג'נדה האישית של טראמפ ולא מאמץ רב-צדדי אמיתי.
כשקפריסין מתמודדת עם המצב המורכב, הצורך באסטרטגיה ברורה נעשה ברור. כל החלטה חייבת לאזן בין הרצון לקשר קרוב יותר עם ארה"ב לבין הצורך לשמור על מסגרות חוק בינלאומיות. סיפוק הממשלה הראשונית מההזמנה התפתח לגישה זהירה, המשקפת את מורכבות הדיפלומטיה הבינלאומית בעולם המשתנה.
ההזמנה להשתתפות בישיבה הקרובה מהווה הזדמנות לקפריסין לבטא את מחויבותה ללגיטימציה בינלאומית ולתפקיד האו"ם בממשל העולמי. עם זאת, הדרך קדימה נותרת טעונה באתגרים, וההשלכות של כל החלטה תהדהד מעבר להקשר המיידי של שיקום עזה.
