הצלם הצעיר אנטוניס חאג'יגורגיו בונה לעצמו חלק משלו ברחובות המרגשים של ניקוסיה הישנה. בגיל 27 בלבד, הוא מתמודד עם האתגר הייחודי ללכוד את חיי הרחוב בעידן בו כולם מצוידים במצלמת טלפון. השפע של התמונות הזה מדגיש את עבודתו עוד יותר, כשהוא שואף לחשוף את הסיפורים החבויים בשכבות ההיסטוריה של עירו.
צילום: cyprus-mail.com
- בכל לחיצה על הכפתור, אנטוניס חאג'יגורגיו לא רק מתעד עיר; הוא לוכד את מהות האנושיות שברחובותיה, ומזמין את הצופים לראות את העולם דרך העדשה שלו.
צלם צעיר: תשוקה לצילום רחוב
אנטוניס לא ידע תמיד שצילום הוא ייעודו. רק בחודשים האחרונים הבין שהתשוקה שלו יכולה לפרוח למשהו משמעותי יותר. עם מעל 2,000 עוקבים באינסטגרם (@tony_hadj), הוא בונה בהדרגה זהות כצלם הצעיר המוביל לניקוסיה הישנה. בניגוד לרבים מחבריו, הוא בילוי את שנותיו הראשונות בעיר החומה, מה שמעניק לו פרספקטיבה ייחודית ומלאי עשיר של חומר לצילום.
צילום: cyprus-mail.com
למצוא יופי בעיר העתיקה
עבור אנטוניס, הקסם של ניקוסיה הישנה הוא בלתי ניתן להכחשה. לעיתים קרובות הוא יוצא לצלם ארבע או חמש פעמים בשבוע, בעיקר באזורים דרומית לקו הירוק. “שאר חלקי ניקוסיה מרגישים מודרניים ולבנים,” הוא מציין, “אין שם משהו מעניין לתפוס.” ההיקשרות שלו לעיר העתיקה ניכרת בהרכבים שלו, שמציגים לרוב שילוב של אדריכלות היסטורית וחיי היומיום.
לכידת רגעים חולפים
דוגמה בולטת לעבודתו היא תמונה בשחור-לבן של איש זקן הולך עם מקל, על רקע בתים ישנים וגורד שחקים גבוה. התמונה ממחישה את מהות ניקוסיה — עיר עשירה בהיסטוריה אך משנה את פניה כל העת. לאנטוניס יש מיומנות לשלב אנשים בצילומיו, ולעיתים מחכה בסבלנות לרגע המתאים במקום לסדר את הסצנה. “אני מגדיר את המסגרת ואז מחכה שמישהו ימלא אותה,” הוא מסביר.
צילום: cyprus-mail.com
תמונה נוספת שצולמה בשעת לילה מאוחרת מציגה אדם בצל מאירים שוטף סמטה, מואר באור אדום של מנורות רחוב. התמונה צולמה באקראי כשהוא חזר הביתה מעבודה, ומדגימה כיצד אנטוניס לעיתים נתקל בסצנות מרתקות. “לא תכננתי לצלם משהו, אבל פשוט הסתובבתי וראיתי אותו,” הוא משחזר.
ריקוד צילום הרחוב
צילום הרחוב מתבסס על אלמנט ההפתעה. עבור אנטוניס, מדובר בהימצאות במקום הנכון בזמן הנכון. הוא נזכר בזמנים בהם היה מצלם מאות תמונות בטיול אחד. כיום, הוא מעדיף גישה מתונה יותר, לוכד רק מספר תמונות ואז ממשיך ללכת. “אני רוצה להמשיך ללכת,” הוא מצהיר, תוך התייחסות להתרגשות הגילוי שמלווה כל יציאה.
מאבקים וחסימות יצירתיות
למרות ההתרגשות של צילום הרחוב, אנטוניס לעיתים מוצא את עצמו נאבק בעייפות ובחסימות יצירתיות. איזון בין שבוע עבודה תובעני בן 60 שעות במסעדת בוטגה אמרו — מסעדה אופנתית שבה הוא עובד גם מאחורי הבר — יכול להכביד על המשימות האמנותיות שלו. הוא מתאר את החוויה של ניהול שולחנות כריקוד מלא אדרנלין, אך מודה שאחרי משמרות ארוכות, לקחת את המצלמה הרגיש לו כמשימה מאתגרת.
בתקופה ב-2023 הוא הרגיש חסום יצירתית ולא הצליח להרים את המצלמה כמעט במשך שנה שלמה. “זה הרגיש כמו לבנה,” הוא מודה, ומכיר במשקל הציפיות והלחץ ליצור. מאבק זה סותר באופן חמור את התפיסה הרומנטית של ילדות נטולת דאגות, כשאנטוניס התמודד עם בלבול לגבי זהותו ושאיפותיו.
מסע הגילוי העצמי
לפני שאימץ את הצילום, אנטוניס למד ביולוגיה באוניברסיטת סואנסי במשך ארבע שנים. תחומי העניין שלו מתרחבים גם לתעשיית האירוח, שבה פיתח תשוקה ליין. המסע שלו לא היה חסר אתגרים, כשרק בגיל צעיר הוא מצא את עצמו מוקף בחברה שגויה, מה שהוביל לרגעים של חוסר וודאות לגבי עתידו.
גילוי מחדש של התשוקה שלו
בתחילת השנה החליט אנטוניס לחדש את הקשר שלו עם הצילום. לאחר יום עבודה ארוך, הוא הרים את מצלמתו באופן ספונטני לראשונה מזה חודשים. מה שהיה אמור להיות יציאה של 15 דקות בלבד הפך לחקירה של שלוש שעות ברחבי העיר. “הרגשתי נפלא לאחר מכן — משהו שהרעיף מחסור בחיי,” הוא משקף. רגע זה סימן תחילת פרק חדש ופורץ דרך עבורו.
עכשיו בחשבון האינסטגרם שלו מופיעה מערכה מרתקת של תמונות, מילד הצופה ביבבות ועד לצלליות מול החוף, המציגות את סגנונו המשתנה. פוסט אחד מגלם במדויק את המחשבה הנוכחית שלו: “אני סובב סביב זה שנים. הרחובות, האור, האנשים, המשיכה. עכשיו אני בתוכו. במלואה. זה שלי. אני רואה, ממסגר, משתף.”
עתיד בצילום
כאשר אנטוניס מתכונן לעבור לאתונה לקורס יינות באפריל הבא, הוא מצפה להזדמנויות הצילום החדשות שמחכות לו. מטרתו היא להפוך לצלם מקצועי, ולבסוף לחבק את הדרך שאליה נועד מאז ומתמיד. לעת עתה, ניקוסיה הישנה נותרה המוזה שלו, אריג עשיר של חיים שממשיך להעניק לו השראה ואתגרים.
בכל לחיצה על הכפתור, אנטוניס חאג'יגורגיו לא רק מתעד עיר; הוא לוכד את מהות האנושיות שברחובותיה, ומזמין את הצופים לראות את העולם דרך העדשה שלו.
