שייטת עזה — מילת המפתח למצב זה היא שייטת עזה, כאשר הנשיא ניקוס כריסטודולידס אישר כי קפריסין לא קיבלה הודעה על הפעולה הישראלית נגדה. בדבריו עם עיתונאים בטקס פרסי In Business ביום שני, הוא הצהיר, "לא, לא קיבלנו הודעה, וכמובן שאם תתבקש עזרה, נגיב."
כריסטודולידס הבהיר כי מרכז תיאום החילוץ המשותף (JRCC) מוכן לסייע אם יתקבל קריאה, וציין שהפעולה התרחשה במים בינלאומיים במרחק כ-90 מיל ימי מקפריסין. ה-JRCC לא קיבל אותות מצוקה המצריכים פעולות חיפוש והצלה, אך הוא מוכן לפעול בהתאם להתחייבויות הבינלאומיות אם יידרש.
ה-JRCC הדגיש כי השייטת לא נכנסה למים הטריטוריאליים של קפריסין, וכל הפעילויות התקיימו הרחק מעבר לגבולות אלה. למרות זאת, ההשלכות הפוליטיות של הפעולה עוררו תגובות משמעותיות בתוך המדינה. המפלגה הפוליטית השמאלנית AKEL גינתה את הפעולה הישראלית, כינתה אותה מתקפה חדשה על השייטת וביקרה את ממשלת כריסטודולידס על שלא גינתה את פעולות ממשלת ישראל במהלך המשבר ההומניטרי המתמשך בעזה.
כתגובה לפעולות הצי הישראליות, AKEL קראה לממשלה לנקוט עמדה מחמירה יותר ולקדם גישה הומניטרית חופשית ללא הפרעה לעזה. ההצהרות של המפלגה משקפות תסכול גובר בקרב חלקים באוכלוסיית קפריסין בנוגע למבצעים הצבאיים של ישראל.
פעילים גם התאגדו, וקראו להפגנה מחוץ לארמון הנשיאות בשעה 19:00, בדרישה שהרשויות הקפריסאיות יממשו את חובותיהן החוקיות להגן על אזרחים שעל סיפוני כלי השייט של השייטת. השייטת הגלובלית סומוד קפריסין הצהירה כי היירוט של השייטת נופל באזור החיפוש וההצלה של קפריסין והצביעה על סיכון מיידי לאזרחים המעורבים.
מוקדם באותו יום, דווחים כי קומנדואים של הצי הישראלי עלו על כלי שייט מהשייטת, מהלך שתועד בסרטון המופץ ברשתות החברתיות. הצבא הישראלי הזהיר קודם לכן את המשתתפים לשנות כיוון או להיעצר, מה שתואר כצורך לשם שמירה על המצור על עזה.
השייטת, שיצאה מאיטליה באפריל, מורכבת מיותר מ-50 כלי שיט שמטרתם לשבור את המצור הימי של ישראל ולספק סיוע הומניטרי. המשימה התמודדה עם אתגרים מאז תחילת הדרך, כולל יירוט קודם ליד חופי כרתים ב-30 באפריל, כאשר כוחות ישראלים השתמשו ברחפנים וכוח ממוכן לעצירת כלי השייט. במהלך הפעולה נעצרו שני מנהיגי השייטת והועברו לישראל.
התגובות הבינלאומיות לפעולות הצבא הישראלי היו מגוונות, כאשר טורקיה כינתה את ההשתלטויות הקודמות כשוד ימי, ואילו ספרד הגדירה אותן כבלתי חוקיות. גרמניה ואיטליה הביעו דאגה עמוקה מהמצב, וארגון אמנסטי אינטרנשיונל כינה את היירוטים חצופים ובלתי חוקיים, והוסיף לחץ על הקהילה הבינלאומית להגיב.
