גז קרונוס — פרויקט פיתוח הגז קרונוס הפך ליוזמה מכרעת עבור קפריסין, במיוחד לאחר אישור תוכנית הפיתוח וההפקה ב-19 במאי על ידי הקונסורציום של ENI-TotalEnergies. הפרויקט נועד להקים חיבור תת-ימי מהיר למערכת התשתיות הקיימת של הגז המצרי, תוך שימוש מתקנים הקשורים לשדה גז זוהר לצורך התכתות במפעלי LNG בדמיאצה, עם מבט לייצוא.
עם הערכה של 3 טריליון רגל מעוקבת (tcf) של גז, פרויקט קרונוס צפוי לספק גז טבעי לדמיאצה עד שנת 2028. אולם, בעוד שיש התלהבות ראשונית סביב מה שיכול להיות פיתוח שדה הגז הראשון של קפריסין מאז גילוי אפירודיט לפני 15 שנים, המורכבות של הפרויקט מעוררת שאלות משמעותיות לגבי הערך האמיתי שלו לאי.
בבסיסו, פיתוח קרונוס מלא באי-ודאויות. מאגר הפחמתי, בדומה לזה שבזוהר, נושא עמו פוטנציאל לשינויים משמעותיים בנפחי ההפקה שניתן להפיק. הערכות ראשוניות לעיתים קרובות מוגזמות בשל הנחות לגבי קשריות המאגר. למשל, הערכת הגז הניתן להפקה בשדה זוהר צונחה בצורה דרמטית מ-30 tcf ל-10 tcf בלבד. עבור קרונוס, טווח העבודה הריאלי צפוי להיות סביב 2.0 עד 2.2 tcf, עם תרחיש שמרני יותר סביב 1.5 tcf.
גז קרונוס: תלות בתשתיות מצריות
קונספט הפיתוח של קרונוס תלוי במידה רבה בתשתיות מצריות קיימות. זה כולל עיבוד דרך מתקנים הקשורים לשדה הגז זוהר, אחריו התכתות במפעל דמיאצה, לפני שהגז מיוצא לשווקים בינלאומיים. גישה זו מצמצמת עלויות הון מראש, אך בו זמנית יוצרת תלות מבנית בתעריפי מצרים ותנאי ההפעלה.
התמחור של הגז בקפריסין יהיה מקושר למחירי LNG בכניסת המפעל, אך תחת מערכת נטבק שמציעה חשיפה מופחתת לתנודות מחירי LNG. אספקות LNG חדשות שמצופות להיכנס לשוק עד שנת 2030 מצביעות על כך שמחירים עשויים לרדת משמעותית, עם צפי להסתדרות בטווח של 6 עד 8 דולר לאלפית מיליון יחידות חום בריטיות (mmbtu) באירופה. עם ניכויים עבור התכתות, שינוע ועלויות ביניים, מחיר הגז האפקטיבי עשוי לרדת לטווח שבין 1 ל-3 דולר לממבטו — נתון קריטי להערכת כדאיות הפרויקט.
כדאיות כלכלית ותשואות פיננסיות
העלויות ההוניות המלאות המחושבות עבור קרונוס נותרות גבוהות, גם עם מודל החיבור. ההערכות מצביעות על עלויות שיכולות לנוע בין 2.8 דולר לממבטו למשאבים ניתנים להפקה של 2.2 tcf לבין 3.2 דולר לממבטו למשאבים של 1.5 tcf. כדי להשיג מרווחי רווח ברי קיימא, הפרויקט יזדקק למחירי LNG בסביבות 8 עד 9 דולר לממבטו. במחירים נמוכים יותר, הרווחיות יכולה להתכווץ עד ליכולת שולי רווח או להפסדים מוחלטים.
המבנה הפיסקלי השולט בפרויקט מוסיף שכבת מורכבות נוספת. קפריסין פועלת במודל שיתוף תפוקה שבו, בשלוש השנים הראשונות, החברות מחזירות עלויות עם תשואה נמוכה למדינה. לאחר תקופה זו, לקפריסין מגיע כ-55 אחוזים מגז הרווח. דחיית יצירת ההכנסות הזו מציבה סיכונים, במיוחד לאור תחזיות שמראות שמחירי LNG עלולים לצנוח ל-6 עד 7 דולר לממבטו לאחר 2029, בהמשך לצפי לקפריסין להתחיל לראות רווחים משמעותיים.
מדוע חברות עשויות עדיין להמשיך בפרויקט קרונוס
למרות הנוף הכלכלי המאתגר, קיימים סיבות משכנעות לחברות להמשיך בפרויקט קרונוס. רוב התשתיות הנחוצות כבר קיימות במצרים, דבר שמאפשר לחברות להתמקד בזרם הכנסות תגבורי במקום בכלל התשואות של הפרויקט. משמעות הדבר היא שגם אם הרווח הכולל מוגבל, ההפקה יכולה להישאר חיובית במזומן, מה שיאפשר לחברות להשיב את ההשקעות שהושקעו בתשתיות לא מנוצלות.
עם זאת, נראה שקפריסין נשאה חלק גדול יותר מהסיכונים של הפרויקט. דיווחים מציינים שנעשו ויתורים כדי להקל על קרונוס, כולל החזר רחב של עלויות, העברת תעריפי מצרים ושמורות ייצור מוגבלות. החלוקה האסימטרית של הסיכונים הזו מפלה לטובת החברות המעורבות, ועלולה להשאיר את קפריסין עם החזר ממוצע להשקעתה.
תחזיות עתידיות: פיתוח אשכול
בהמשך, עם תחילת קרונוס, קיים פוטנציאל לשלב שני שיכול לכלול פיתוח של גילויים סמוכים, זאוס וקאליפסו, לאשכול בלוק 6. זה יכול לשפר את יעילות התשתיות, להוריד את רמות שווי השובר ולשפר את העמידות בסביבת מחירי LNG משתנים. עם זאת, אותם בעיות מבניות נשארות: תלות בתעריפי מצרים והכנסות דחויות לקפריסין.
כיום, בעוד שקרונוס עשוי להשתלב במערכת התשתיות הרחבה ולספק יתרונות תפעוליים למצרים, הערך לטווח ארוך עבור קפריסין נותר לא ודאי. הפרויקט לא צפוי להיות מהפכני עבור האי, אלא מהווה יוזמה מאוזנת עדינה שבה הערך האמיתי תלוי בתנאי שוק שונים וברמת המאגר הניתן להפקה.
