נשיא ניקוס כריסטודולידס הדגיש כי ההתקדמות העתידית ביחסי טורקיה-איחוד האירופי חייבת להיות קשורה בקשר הדוק להתפתחויות משמעותיות בנוגע לסוגיית קפריסין. בראיון שנערך לאחרונה עם Kathimerini, הוא הביע את אמונתו שהאינצנטיבים האירופיים הם האמצעי העיקרי לעידוד תנועה לקראת הסדר.
- “טורקיה לא תקבל משהו בלי פיצוי,” הצהיר, כשהוא מבהיר שכל ויתורים שיינתנו לאנקרה חייבים להקדים התקדמות מוחשית בסוגיית קפריסין.
- גם אם לא יושג הסדר סופי, ציין, המטרה צריכה להיות הקמת תהליך פוליטי בלתי הפיך המכוון לפתרון.
כריסטודולידס ציין שממשלתו ביקשה בכוונה לקשר את בעיית קפריסין עם מערכת היחסים של אנקרה עם האיחוד האירופי. הוא הביע תחושת “אופטימיות זהירה” לגבי המאמצים המתמשכים לחדש משא ומתן משמעותי, תוך הדגשת חשיבות ההתכנסויות שהושגו בדיונים קודמים כבסיס לתהליכים עתידיים.
“אמרתי פעמים רבות שטורקיה לא תתקדם בקביעת פתרון לסוגיית קפריסין אם לא תהיה לה תחושת תועלת מהפתרון הזה,” ציין. הנשיא הדגיש כי האיחוד האירופי הוא הישות היחידה המסוגלת לספק את ההטבות הללו לטורקיה.
בין הסוגיות הקריטיות שהצביע עליהן נמנות ליברליזציית ויזה, מודרניזציה של איחוד המכס טורקיה-איחוד האירופי, ושיתוף פעולה רחב יותר עם בריסל, שכולם בעלי חשיבות רבה עבור אנקרה.
לפי כריסטודולידס, קפריסין עשתה התקדמות להבטיח שיחסי אירופה-טורקיה ישתקפו במסקנות מועצת אירופה ובמדיניות האיחוד. הוא התייחס להחלטות של מועצת אירופה לשנת 2024, וציין שכל התקדמות ביחסים עם טורקיה תתבצע בגישה “דרגתית, פרופורציונלית וניתנת להפניה אחורה.”
“טורקיה לא תקבל משהו בלי פיצוי,” הצהיר, כשהוא מבהיר שכל ויתורים שיינתנו לאנקרה חייבים להקדים התקדמות מוחשית בסוגיית קפריסין.
במהלך דיונים עם מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, כריסטודולידס לא חשף פרטים ספציפיים, והדגיש את הרגישות של המאמצים הנוכחיים. הוא חזר והדגיש ששימור ההתכנסויות הקודמות הוא המפתח לכל משא ומתן עתידי.
דחה את הרעיון שמסגרת משא ומתן עתידית יכולה להתבסס על 'אי-בהירות בונה', ואיים כי אי-בהירות כזו בנושאים יסודיים תהיה בלתי מקובלת. הוא ציין ביטחון והתחייבויות כתחומים קריטיים שבהם יש לקבל החלטות ברורות, וטען שאין מקום לאמצעיות בנוגע לתפקיד טורקיה כמבטחת.
כריסטודולידס גם ניהל ציפיות לגבי הסדר פוטנציאלי, ואמר שכל פתרון ידרוש פשרות ולא ישחזר במלואו את התנאים שהיו לפני 1974. “הפתרון לבעיית קפריסין לא יהיה הוגן לחלוטין כי פתרון שיהיה הוגן לחלוטין צריך לשחזר את המצב כפי שהיה לפני 1974,” הסביר. “מה שחשוב הוא אם הפתרון שנגיע אליו יהיה ישים וברת-קיימא.”
הוא הדגיש כי פונקציונליות ויציבות לטווח ארוך צריכות להיות הקריטריונים המרכזיים להערכת כל הסדר. כאשר נשאל אם ניתן להגיע להסכמה מקיפה עד סוף השנה, השיב שזוהי אפשרות אם קיימת נכונות פוליטית מספקת בקרב כל הצדדים המעורבים. “אם קיימת נכונות פוליטית, מטרה זו היא לחלוטין במגע עם המציאות,” הוא הבטיח.
גם אם לא יושג הסדר סופי, ציין, המטרה צריכה להיות הקמת תהליך פוליטי בלתי הפיך המכוון לפתרון.
בהתמקדות במדיניות החוץ, כריסטודולידס הדגיש את התרחבות הקשרים הבין-לאומיים של קפריסין, בפרט עם מדינות כמו הודו, קזחסטן ואיחוד האמירויות. הוא טען שיוזמות דיפלומטיות לאחרונה הציבו את קפריסין כשותפה יציבה ומהימנה בזירה העולמית.
בנוגע ליחסים עם צרפת, הוא בירך על הסכם סטטוס הכוחות (SOFA) שחתום לאחרונה, וקרא לו התקדמות משמעותית בשיתוף פעולה הביטחוני וההגנתי. הוא ציין שההסכם מספק מסגרת מוסדית נדרשת לאירוח כוחות צרפתיים בקפריסין מטעמים הומניטריים, ותורם נוסף לאוטונומיה האסטרטגית של האיחוד.
בדיון על מדיניות אנרגיה, הנשיא חזר והביע את תמיכתו בפרויקט המוליך הגדול בין הים (GSI) המחבר בין קפריסין ליוון, ותייג את הפרויקט כ”צורך אסטרטגי ועמוד תווך מרכזי במדיניות האנרגיה שלנו.” הוא ציין שעדכוני מחקרים טכניים וכלכליים מתבצעים בשיתוף עם ממשלת יוון וכי מתקיימים דיונים עם שותפים אזוריים ומשקיעים פוטנציאליים.
למרות בדיקת אפשרויות חלופיות לקישוריות, הוא אישר שמטרת הממשלה העיקרית נותרה חיבור קפריסין לרשת האנרגיה האירופית. בנוסף, הוא צפה שההכנסות הראשונות מגז טבעי עשויות להתחיל לזרום עד סוף 2027 או 2028, בהתבסס על התקדמות במשא ומתן עם מצרים וחברות אנרגיה הפועלות באזור הכלכלי הבלעדי של קפריסין.
בהתייחס לעניינים פנים, כריסטודולידס הגן על הביצועים הכלכליים של ממשלתו, תוך הדגשת צמיחה חזקה, ירידה באבטלה ושיפור בדירוגי האשראי הבינלאומיים. עם זאת, הכיר בקיומן של חששות מתמשכים בנוגע לעלויות המחיה, לנגישות הדיור ולחוסר שוויון בהכנסות, וטען שהצלחת הכלכלה חייבת להיטיב יותר ויותר עם משקי הבית במעמד הביניים ובשכר הנמוך.
הוא הצהיר, “הצלחת מדינה נמדדת בעוצמת המעמד הביניים שלה,” ופרט צעדים כגון רפורמת מס, רפורמת פנסיה ויוזמות דיור שמטרתן לטפל בנושאים אלו תוך תמיכה ביציבות כלכלית ארוכת טווח.
בנוגע לדינמיקה הפוליטית, כריסטודולידס דחה טענות כי תוצאות הבחירות לפרלמנט לאחרונה החלישו את מעמדו. הוא טען כי שיתוף הפעולה עם מפלגות התומכות במדיניות הממשלה נותר בונה וחזר והדגיש שההחלטות לגבי הבחירות לנשיאות ב-2028 טרם התקבלו. “לא קיבלתי החלטות סופיות,” אמר. “אהיה עסוק ב-2027.”
