מתקפות טילים — הקפריסאים עדים לעמודות זוהרות בשמי הלילה, מה שהוביל רבים להאמין בטעות שהם צופים במתקפות טילים המתרחשות ממש מעל האי. עם זאת, מומחים מבהירים שהתמונות האלה מציגות למעשה שיגורי טילים בליסטיים איראנים המכוונים לישראל, לצד יירוטים של ההגנה האווירית הישראלית, כאשר פעילות מסוימת מתרחשת מעל לבנון.
צילום: in-cyprus.philenews.com
- מומחים מרגיעים את הציבור כי מה שהם צופים מתרחש במרחקים משמעותיים, והאי עצמו אינו תחת איום כאשר תופעות אלו מאירות את שמי הלילה.
הסכסוך המתמשך במזרח התיכון, במיוחד בעקבות מתקפת הרחפן על הבסיסים הבריטיים ב-2 במרץ, הגביר את המתח בקרב התושבים. דאגה זו מובנת, שכן האזור חווה מתחים ואלימות גוברת.
תופעת הנראות מוסברת על ידי פיזיקת הטילים הבליסטיים ועקמומיות כדור הארץ. בדרך כלל, טילים בליסטיים משוגרים בגבהים העולים על 150 קילומטרים, ומגיעים לרמות שמעבר לאטמוספירה. בגבהים אלו, תחום הראייה מתרחב הרבה מעבר למה שאנשים על הקרקע יכולים לראות, ומאפשר לאלו בקפריסין, שנמצאת במרחק של מאות קילומטרים מישראל ולבנון, לצפות בשיגורים וביירוטים של טילים שהיו מוסתרים אחרת מאחורי קו האופק של כדור הארץ.
ברוב המקרים, מערכות ההגנה האווירית של ישראל מצליחות לנטרל טילים נכנסים לפני שהם חוזרים לאטמוספירה ומהווים איום על יעדים. אך במהלך השלב האחרון של הטיסה, הטילים יכולים להגיע לקרבות על-קוליים, מה שמקשה על מאמצי היירוט. כתוצאה מכך, חלק מהטילים אינם מיורטים ומגיעים ליעדים המיועדים להם.
תנאי מזג האוויר הנוחים גם הם משחקים תפקיד חשוב בנראות. כאשר שיגורי טילים או יירוטים מתרחשים בגבהים סטרטוספיריים או אקסואטמוספיריים, שמיים בהירים בשילוב עם עקמומיות כדור הארץ מאפשרים לצופים באזור רחב, כולל קפריסין, לצפות באירועים מרוחקים אלו. אפקט זה יכול גם להסביר מדוע מעבר לוויינים, כמו לווייני סטארלינק המשוגרים מארצות הברית, נראים לפעמים מקפריסין, מה שיוצר בלבול דומה ברשתות החברתיות.
מומחים מרגיעים את הציבור כי מה שהם צופים מתרחש במרחקים משמעותיים, והאי עצמו אינו תחת איום כאשר תופעות אלו מאירות את שמי הלילה.
