שווקי LNG — הסכסוך המתמשך השפיע באופן קשה על שווקי ה-LNG, עם סגירת מיצר הורמוז שעצרה כ-20 אחוזים מספקת ה-LNG העולמית. ההפרעה הזו גרמה למחירי הגז לעלות בכ-50 אחוזים ביחס לרמות לפני המלחמה, מה ששינה את נוף היצוא של LNG.
אזור מזרח הים התיכון מוצא את עצמו במצב בלתי צפוי של הזדמנות, שכן הוא עלול להפוך למרכז חדש ל-LNG עבור גז עודף שמיועד לאירופה ואסיה. התחזית העדכנית של Shell מצביעה על עלייה ארוכת טווח בביקוש ל-LNG העולמי, גם תוך כדי התנודתיות הנוכחית שנגרמת מהסכסוך במזרח התיכון.
שווקי LNG: תחזיות ביקוש לטווח ארוך
לפי Shell, צריכת ה-LNG, שהייתה 423 מיליון טון בשנה (MTPA) בשנת 2025, צפויה לעלות לפחות ב-45 אחוזים, כאשר ההערכות נעות בין 610 ל-780 MTPA עד 2050. הצמיחה הזו צפויה למרות המתחים הגיאופוליטיים המתמשכים, ובמיוחד מלחמת איראן, שהשפיעה משמעותית על שרשרת האספקה העולמית של LNG.
שחקנים מרכזיים בייצוא והרחבת קיבולת
ארצות הברית הצטיירה כיצואנית ה-LNG הגדולה ביותר, עם תוכניות לייצוא עתידי שיכולות להגדיל את הקיבולת ב-100 MTPA, ולהביא את סך הייצוא מעל 180 MTPA עד 2030, מה שייצג שליש מההיצע העולמי. בינתיים, קטר מקדמת את הרחבת שדה הצפון שלה, במטרה להעלות את קיבולת הייצוא מ-77 ל-142 MTPA עד 2030. עם זאת, השאיפה הזו כעת נתקלת באתגרים הקשורים לסכסוך.
השפעת סגירת מיצר הורמוז
ספינות LNG חייבות לעבור דרך מיצר הורמוז כדי להגיע לשווקים גלובליים, מה שהופך את סגירתו האחרונה לנזק משמעותי. בארבעת השנים שלפני הסכסוך, קטר ואיחוד האמירויות חשבו על כ-20 אחוז מייצוא ה-LNG העולמי, כאשר קטר יצאה כ-77 MTPA ואיחוד האמירויות בין 5 ל-5.7 MTPA. עם חסימת המיצר, נפחי הגז האלה אינם יכולים להגיע לשוק, מה שמחריף את בעיות האספקה.
קפיצת מחירים ותנודתיות בשוק
נכון ל-20 במרץ, מחירי הגז במרכז ההולנדי TTF זינקו ליותר מ-18 דולר ל-MMBTU, וכעת מתאזנים סביב 13 דולר ל-MMBTU, דבר הנחשב גבוה משמעותית לעומת המחירים שלפני המלחמה. הסכסוך שינה את דינמיקת השוק מגל אספקה למחסור פוטנציאלי שעשוי להימשך לאורך העשור.
אתגרי הייצוא של קטר
למלחמה הייתה השפעה עמוקה במיוחד על ייצוא ה-LNG של קטר. בעקבות תקיפות טילים על עיר התעשייה רס-לפן, מרכז הייצוא הראשי של LNG בקטר, דיווחה חברת QatarEnergy על אובדן קיבולת שהוציא משימוש 12.8 MTPA — כ-17 אחוזים מקיבולת הייצוא הקיימת שלה. החברה צופה שהתיקונים יימשכו 3-5 שנים, כלומר קיבולת זו תישאר מחוצה לפעילות עד לפחות 2029-2030.
כוח עליון והזדמנויות עתידיות
לאור ההפרעה, QatarEnergy הכריזה על כוחות עליונים לגבי חוזים ארוכי טווח עם קונים מרכזיים באיטליה, בלגיה, דרום קוריאה וסין. המלחמה המתמשכת גם עיכבה את הרחבת שדה הצפון שאמורה הייתה להוסיף 65 MTPA לקיבולת קטר, כאשר תחילת הייצור שתוכננה לאמצע 2026 נמצאת כעת בסכנה בשל הסיכונים המג региона ועלויות העולות.
מחסורים פוטנציאליים ותחזיות מותאמות
סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) הזהירה כי עיכובים עלולים להפחית את קיבולת אספקת ה-LNG העולמית בכ-90 MTPA — כ-15 אחוז מהקיבולת הכוללת הצפויה — בין השנים 2026 ל-2030. עיקר המחסור צפוי להראות בקטר, שעשויה להתמודד עם 35-40 אחוזים מהמחסור כולו בעקבות ההפרעות המלחמתיות. ארה"ב עשויה להיתקל במחסור של 20-25 אחוזים עקב עיכובים שונים בבנייה.
תפקיד משתנה של מצרים בנוף ה-LNG
עם איסור האיחוד האירופי על ייבוא LNG מרוסיה, מצרים עוברת מייצואנית ליבואנית משמעותית בעקבות ירידה בייצור הגז המקומי, שהגיע לשיא של כ-70 מיליארד מ"ק לשנה בשנת 2019 אך מאז ירד לכ-41 מיליארד מ"ק לשנה. הביקושים האנרגטיים הגוברים של אוכלוסיית מצרים, שמצטמחת ב-3-5 אחוזים בשנה, הובילו למעבר ליבוא LNG עבור ייצור חשמל, במיוחד בקיץ.
מתקני ההנזלה של מצרים בדמייטה ובעדכו, עם קיבולת כוללת העולה על 12 MTPA, מציבים את המדינה במצב אסטרטגי לייצא גז מהמזרח הים תיכון מישראל וקפריסין לאירופה ולאסיה. נמצאים במשא ומתן כדי לאפשר זאת, אם כי קיימות חששות מהתחייבות יתר לגז המזרח תיכוני למצרים.
קפריסין: פוטנציאל למרכז ייצוא LNG
המצב הנוכחי גם מהווה הזדמנות לחברת ExxonMobil ולקפריסין לשקול מחדש הקמת מתקן יצוא LNG ברמה עולמית עם קיבולת של 10-15 MTPA. ExxonMobil הביעה בעבר עניין בפיתוח מתקן הנזלה עצמאי, אך זה דורש יותר מ-400 מיליארד מ"ק של גז. עתודות הגז המתחדשות בקפריסין מוערכות כיום בכ-480 מיליארד מ"ק, ומציעות בסיס אפשרי ליוזמה כזו.
למרות ההתחייבויות הקיימות לייצוא גז אפרודיטה וקרונוס למצרים, שני הפרויקטים עומדים בפני אתגרים. לישראל יש כ-110-140 מיליארד מ"ק זמינים לייצוא, שיכולים גם הם לתרום לנוף ה-LNG החדש הזה, בהתאם להתפתחויות הגיאופוליטיות.
