דוד א פורטר: הסופר המשקף על החיים והאמנות

דויד א: החיים בהארלם

דויד א פורטר, סופר מוכשר, קורא לביתו את שכונת שוגר היל בהארלם, שם הוא מתגורר עם אשתו אנטיגונה ובןם, לאונטיוס. אזור תוסס זה אינו רק משפיע על יצירתו אלא גם מטפח תחושת קהילה ותרבות שהוא מוקיר.

• נדיבות היא התכונה היחידה שדויד היה נמנע מלהתחיל איתה קשר. הוא מעריך טוב לב ולב פתוח, ומכיר בחשיבות התכונות הללו בבניית קשרים משמעותיים.

ארוחת בוקר פשוטה

התחלת יומו בטונה מותכת ביתית ותה קר לא ממותק עם לימון, דויד נהנה מהתענוגות הפשוטים של החיים, שמעוררים לעיתים קרובות את כתיבתו. טקסים בוקר כאלה משקפים איזון בין הזנה לרוח היצירתית שמניעה את מרצעיו הספרותיים.

מדמיין את היום המושלם

היום המושלם של דויד מתחיל בקפה חם ומתוק בליווי צלילי בוב מארלי המתנגנים בבית הוריו בברדלי ביץ', ניו ג'רזי. לאחר שהוא שוקע באווירת הבוקר, הוא יוצא לגלישה ארוכה, מקבל את הגלים והטבע. ארוחת צהריים עשירה ב'פינס', מסעדת "מטבח גלישה", עוקבת אחרי, שם הוא מתענג על צלחת נאצ'וס ובריטו סטייק – שילוב שממלא אותו באנרגיה לארוחת אחר הצהריים.

אחרי הצהריים, דויד נרדם נרדף על המרפסת לפני שיוצא שוב לגלישה כשהשמש מתחילה לשקוע. ארוחת הערב היא אירוע משפחתי בויק'ס, מקום איטלקי אהוב בברדלי ביץ' הידוע בפיצות הקרום הדק הטעימות שלו. לסיום היום, הוא נהנה מג׳לטו ב-Delponte Creamery, נהנה ממתיקות החיים לפני שהוא חוזר הביתה להירגע.

השפעות ספרותיות

כשנשאל על הספר הטוב ביותר שקרא אי פעם, דויד מציין The Beastly Beatitudes of Balthazar B מאת JP Donleavy. הרומן הזה מהדהד אצלו בזכות השילוב הייחודי בין הומור ועצב, החוקר את עומק הידידות והקשר האנושי. הוא מעריך כיצד ספרות יכולה לעורר שלל רגשות וזיכרונות, בדומה לחוויות חייו שלו.

זיכרונות ילדות

הזיכרון הכי אהוב על דויד מילדותו הוא הפעם הראשונה שראה מלחמת הכוכבים בשנת 1977 כשהיה בן תשע. ההערצה לשמיים הכחולים של טטואין הטביעה בו חותם שלא ניתן למחיקה, והראתה כמה כוח יש לסיפור כבר מגיל צעיר. רגעים כאלה הם אשר עיצבו את התשוקה שלו לכתיבה ולסיפור.

מה תמיד במקרר?

בתוך המקרר של דויד תוכלו למצוא מצרכים כמו בייקון, ביצים, מיונז, חרדל, יוגורט יווני, חלב נטול לקטוז, וכמובן תה קר לא ממותק עם לימון. מבחר זה מדגיש את הגישה הפרקטית שלו לחיים, המשייסת זינה עם הנאה.

מוזיקה וזיכרונות

למרות שהוא לא מחזיק רכב כמעט עשור, דויד מהרהר בנוסטלגיה על המוזיקה ששמע בזמן הנהיגה. זמנו בקפריסין חיזק את אהבתו למנגינות שמעניקות לו השראה, מראה כיצד מוזיקה ומילים משתלבות לעיתים קרובות בתהליך היצירתי שלו.

חיית הרוח והגאווה

כשנשאל לגבי חיית הרוח שלו, דויד בוחר בפיל האפריקאי, מציין את האינטליגנציה שלהם, את המסירות המשפחתית ואת הזיכרון העמוק. הוא מעריץ את יכולתם לאהוב ולאבד, תכונות שמתחברות אליו עמוקות. אך מה שהוא הכי גאה בו, הוא בנו לאונטיוס, אותו הוא מתאר כמבריק וכריזמטי – עדות אמיתית לערכיו ושאיפותיו של דויד.

סרטים שמשפיעים

סצנה אחת מהסרט שמשפיעה עמוקות על דויד היא מ Cold Souls, בכיכובו של פול ג׳אמאטי. חקר הזהות והקשר בסרט נגע לליבו, וגרם לו להרהר בנישואיו שלו. רגעים קולנועיים כאלה מזכירים לו את המורכבות של מערכות יחסים אנושיות והסיפורים שאנו נושאים.

השפעות ושאיפות

אם היה יכול לבחור כל אחד, חי או מת, לבלות איתו ערב, דויד היה מזמין את בוב מארלי, מאלקום אקס, JP Donleavy וארנסט המינגווי. כל דמות מייצגת פן שונה של יצירתיות ומחשבה שמעוררים בו השראה. סקרניו מתרחבים מעבר להווה, כשהוא מהרהר על מסע בזמן לסוף המאה ה-19, תקופה עשירה בבתי קפה, שעוני כיס ומעילים – תקופה שמרתקת אותו.

התמודדות עם פחדים

הפחד הגדול ביותר של דויד הוא לאבד את אהוביו, כולל אנטיגונה ולאונטיוס. המחשבה על ניתוק מכבידה עליו, אך הוא מכיר בריגוש ובפחד שמגיעים עם גלישת גלים גדולים, מטפורה לטבע הבלתי צפוי של החיים.

מילות חכמה

בהרהור על חייו, דויד היה מייעץ לעצמו כשאמר לו בן ה-18 לתפוס כל הרפתקה שבדרך. חכמה זו נובעת מאמונתו לחיות במלואו ולקבל את החוויות כפי שהן מופיעות.

מה הוא מעריך באחרים

נדיבות היא התכונה היחידה שדויד היה נמנע מלהתחיל איתה קשר. הוא מעריך טוב לב ולב פתוח, ומכיר בחשיבות התכונות הללו בבניית קשרים משמעותיים.

מסעו של סופר

כסופר המבוסס בניו יורק, דויד א. פורטר חוקר ז'אנרים שונים, מהפקת סיפורת ועיון למאמרים ושירה. הקיץ הזה מסמן את יציאת אוסף השירה הראשון שלו, עונת הרוחות, פורסם על ידי Finishing Line Press. בנוסף, הוא השלים אוסף סיפורים קצרים בשם התבגרות ממושכת, המדגים את כישוריו הספרותיים המגוונים.