קפריסין עושה מאמץ מתואם למשוך את התפוצה שלה בחזרה הביתה באמצעות יוזמה חדשה המיועדת לאנשי מקצוע מיומנים. הממשלה הציבה את השבתם של פרטים אלו בלב האסטרטגיה הכלכלית שלה, והשיקה את מסע 'מוחות בקפריסין' כדי להתמודד עם מחסורים ארוכי טווח בכוח העבודה במגזרים חיוניים.
צילום: cyprus-mail.com
תפוצה: השקת 'מוחות בקפריסין'
התכנית, שנחשפה במאי 2025 בלונדון, משמשת מטרה כפולה: לקשר מחדש את הקפריסאים בחו"ל עם מולדתם ולהקל על חזרתם באמצעות הטבות שונות. סגנית השר לנשיא אירנה פיקי הדגישה שהיוזמה שואפת ליצור קשרים ישירים בין אנשי המקצוע החוזרים למעסיקים פוטנציאליים.
צילום: cyprus-mail.com
מעורבות מוקדמת ותוצאות
למרות ההשקה המבטיחה של התכנית, נתונים עדכניים מצביעים על פער גדל בין המעורבות הראשונית לתוצאות בפועל. נכון למרץ 2026, הפלטפורמה אפשרה 233 התאמות בין מועמדים למשרות פתוחות. עם זאת, העדר משוב שיטתי מצד מעסיקים או מועמדים הקשה על הערכת היעילות של ההתאמות במונחי תעסוקה ממשית או רילוקיישן.
משרד פיקי הכיר בכך שיוזמת "מוחות בקפריסין" משמשת בעיקר כמנגנון אפשרי ומקשר. תוצאות התעסוקה נקבעות בסופו של דבר דרך משא ומתן בין המועמדים למעסיקים, שאינה מנוטרת ברמות מרכזיות. מגבלה זו עוררה חששות בנוגע ליעילות התכנית, ודחפה את הרשויות להסתמך על מספרי הרשמה במקום על תוצאות מאומתות.
דחיפת שינוי כלכלי
המטרה הכוללת של 'מוחות בקפריסין' היא לבנות מחדש את הקשרים עם התפוצה, תחושה שהובע גם על ידי הנשיא ניקוס כריסטודולידס. הוא הציג את היוזמה כחלק מאסטרטגיה רחבה יותר להפוך 'בריחת מוחות' ל'רווחת מוחות', ולהוביל את קפריסין לעבר כלכלה מבוססת ידע.
התכנית פועלת במסגרת תוכנית הפעולה להשבת כישרונות, ומשלבת שירותי התאמת משרות עם הטבות מס והכוונה בנושא רילוקיישן, דיור ותנאי תעסוקה. נכון לעכשיו, כ-90 אחוזים מתוכנית הפעולה מיושמים במלואם, והטבות המס ומעורבות המעסיקים כבר הוקמו.
הטבות לחזרה
אנשי מקצוע מיומנים זכאים ליהנות מהנחה של 25 אחוז במיסי הכנסה, מוגבלת ל-25,000 יורו בשנה, כאשר תקופת השהות בחו"ל מוקצרת מ-15 ל-7 שנים בלבד. דובר הממשלה קונסטנטינוס לטימביאוטיס תיאר שינוי מדיניות זה כצעד מכריע למימוש יעד לאומי אסטרטגי, וטען שההטבות נועדו למשוך משלמי מס חדשים ולא רק לחלק מחדש את הקיימים.
עניין והשתתפות
העניין בתכנית היה משמעותי. אירוע ההשקה בלונדון משך מעל 750 משתתפים, כאשר אלפים נוספים השתתפו מקוונים. נכון לעכשיו, יותר מ-600 אנשי מקצוע רשומים בפלטפורמה, עם מעל 300 משרות פתוחות שפירסמו מעסיקים המעורבים ביוזמה.
הממשלה הצביעה גם על שינוי כלכלי רחב יותר כתמיכה במטרות התכנית. מגזר הטכנולוגיה תורם כיום כ-14 אחוז לתמ"ג, עם ביקוש גובר לעובדים מיומנים בתחומי ה-IT, הבריאות, החינוך והטכנולוגיה הירוקה.
חששות מהגבלות מבניות
על אף התפתחויות מבטיחות אלו, הרשויות מכירות בכך שקפריסין מתמודדת עם הגבלות מבניות משמעותיות, במיוחד בנוגע לתחרותיות בשכר לעומת שווקי עבודה אירופיים גדולים יותר. רבים מהאנשים המקצועניים ממשיכים לבחור בהזדמנויות בחו"ל, מציינים את הפער בין תנאי העבודה המקומיים לאפשרויות הבינלאומיות.
משרד פיקי ציין שההחלטה לחזור לא מושפעת רק משכר; לרוב היא תלויה בשילוב של שיקולים כלכליים, מקצועיים ואישיים. המשקיע דמיטריוס זופוס הדגיש כי יש לראות את היוזמה כחלק מאקוסיסטם רחב יותר, וטען שהטבות מס לבדן אינן מספקות למשיכת אנשי מקצוע חזרה לקפריסין.
חשיבות ההתקדמות בקריירה
החלטות על רילוקיישן מושפעות לעיתים קרובות מנסיבות משפחתיות, שלבי קריירה והערכת יציבות שוק העבודה. זופוס ציין שיפור ניכר בסביבת העסקית של קפריסין, במיוחד במגזרי הטכנולוגיה, עם גידול בסטארטאפים ועניין מצד אנשי מקצוע מהתפוצה ששוקלים חזרה.
אולם אנליסטים טוענים שהבעיה הקריטית אינה בקיומו של עניין, אלא בשאלה האם קפריסין יכולה לספק הזדמנויות קידום קריירה דומות. לוקאס אירווין, סטודנט לתואר דוקטור באוניברסיטת אוקספורד, הדגיש כי אנשי מקצוע צעירים מתקשים לעיתים להתקדם בקפריסין, ומציע שהטבות מס חייבות להיות מלוות בסביבה עסקית דינמית התומכת בצמיחה.
אסטרטגיות למשיכת חברות גלובליות
אירווין הציע שמשיכת חברות טכנולוגיה גדולות להקמת משרדים אזוריים בקפריסין יכולה להגדיל הזדמנויות תעסוקה ולהשפיע על תפיסת אנשי המקצוע הצעירים. הוא סבור שמיקומה הגיאוגרפי האסטרטגי של קפריסין יכול להשלים אסטרטגיה כזו, ולהוביל לכך שהמדינה תיחשב כאופציה אמינה לפיתוח קריירה.
אתגרים העומדים בפני חוזרים
עבור חלק שכבר עזבו, הפער בין שאיפות להזדמנויות הוא אישי במובהק. אנטוניס קלימרי, שכרגע בהולנד, סיפר על ניסיונותיו הקשים להיכנס לשוק העבודה הקפריסאי. לאחר סיום לימודיו ב-2015, התמודד עם חודשים של חיפוש עבודה ללא תוצאות, שהובילו לעזיבתו בסופו של דבר.
קלימרי תיאר סביבה המאופיינת במוקדי כניסה מוגבלים ובהיעדר מסלולי קריירה מובנים בקפריסין, שהקשה משמעותית על התפתחותו המקצועית. הוא ציין שהיעדר תמיכה לבוגרים ושכר תקוע לאנשי מקצוע צעירים מהווים מחסומים משמעותיים לחזרה.
פרספקטיבות לטווח ארוך
ניסיונו של קלימרי מדגיש את הצורך שקפריסין לא תציע רק הטבות, אלא גם מסלולי קריירה אמיתיים לחוזרים. הוא ציין שההחלטה לנדוד היא מורכבת, וכוללת לעיתים שילוב של שיקולים אישיים ומקצועיים החורגים מהטבות כלכליות בלבד.
בעוד יוזמת Minds בקפריסין ממשיכה להתפתח, הצלחתה עשויה להיאמד בסופו של דבר ביכולת הממשלה להתמודד עם האתגרים היסודיים הללו וליצור סביבה המקלה על צמיחה ושימור של אנשי מקצוע מיומנים.
